חודש ניסן
בכל החודש אין אומרים תחנון, 'א-ל ארך אפיים' ו"למנצח… יענך" בימות החול, "אב הרחמים" לפני מוסף שבת, ו"צדקתך" בשבת במנחה. אין מתענים אלא חתן ביום חופתו ובכור בערב-פסח.
ברכת האילנות: מברכים אותה רק בחודש ניסן. גם נשים מברכות. מברכים רק על אילני מאכל. לכתחילה יש להשתדל שיהיו לפחות שני אילנות. מי שלא הספיק לברך בעוד הפרחים על האילנות, לא יברך אחר-כך על הפירות.
שבת-קודש, פרשת ויקרא / החודש
ראש חודש – א' בניסן
ערבית: לפני שמונה-עשרה טופחין על השולחן, להזכיר אמירת 'יעלה ויבוא'.
שחרית: רצוי להכין את שלושת ספרי-התורה המיועדים לקריאה קודם התפילה, כדי למנוע טרחא דציבורא. הראשון: פרשת ויקרא, השני: פרשת ראש-חודש (במדבר כח,ט-טו), והשלישי פרשת החודש (שמות יב,א-כ).
בשמונה-עשרה "יעלה ויבוא". חצי הלל. "ואברהם זקן… זבדיה…" ג' פעמים. קדיש-תתקבל. שיר-של-יום, הושיענו, ברכי נפשי, קדיש יתום.
קריאת התורה: מוציאים שלושה ספרי-תורה. בראשון קוראים לשישה עולים בפרשת השבוע. תמיד, לפני ההגבהה, מניחים את הספר הבא על הבימה. הגבהה וגלילה. וקוראים לשביעי בספר השני בפרשת ראש חודש: "וביום השבת… ובראשי חדשיכם… ונסכו", ואז מניחים את ספר-התורה השלישי על הבימה (ונשאר על הבימה עד אחרי הקריאה בו), ואומרים חצי קדיש. הגבהה וגלילה. בספר השלישי קוראים למפטיר את פרשת 'החודש', בפרשת בוא: "ויאמר… החודש הזה… תאכלו מצות". הגבהה וגלילה.
אם יש רק ספר-תורה אחד, אין מגביהים אחר חצי קדיש אלא גוללים לקריאת ראש-חודש ולפרשת החודש. ומגביהים וגוללים לאחר גמר המפטיר. אולם את החצי קדיש אומרים תמיד אחרי הקריאה שלפני עליית המפטיר.
רצוי להכריז איזו הפטרה קוראים (ומקומה בחומשים), כדי למנוע בלבול מן הציבור.
הפטרה: "כה אמר… בראשון באחד לחודש … עולת תמיד" (יחזקאל מה,יח-מו,טו), ומוסיפים פסוק ראשון ואחרון מהפטרת שבת-ראש חודש: "כה אמר"; "והיה מדי חודש"; "ויצאו וראו"; "והיה מדי חודש".
אם קרא את הפטרת השבוע או כל הפטרה אחרת, קורא אחריה הפטרת פרשת החודש, ואם נזכר אחר הברכות – קורא אותה בלא ברכה.
בכל חודש ניסן אין אומרים 'אב הרחמים'.
נשיא: מצווה לחזק את המנהג לקרוא אחרי התפילה (אחרי אמירת תהיליםמומשניות האבלים) בכל יום החל מהיום עד י"ג ניסן ועד בכלל, דבר יום ביומו בפרשת הנשיאים. היום מתחילים "ויהי ביום כלות משה" ומסיימים "זה קרבן נחשון בן עמינדב" (במדבר ז,א-יז). אחר-כך אומרים את ה"יהי רצון" (אומרים אותו גם בשבת) הנדפס בסידורי תהילת ה'. גם כוהנים ולוויים אומרים אותו.
יום התוועדות. ההתוועדות – בבית-הכנסת.
יום ראשון
ב' בניסן
יום ההסתלקות-הילולא של כ"ק אדמו"ר רבינו שלום-דובער נ"ע מליובאוויטש, אדמו"ר מוהרש"ב, דור חמישי לנשיאי חב"ד, בשנת תר"פ, בעיר רוסטוב על נהר דון, ושם מנוחתו-כבוד.
יום התחלת הנשיאות של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.
יום התוועדות.
"כל אחד ואחת, אנשים נשים וטף, ינצלו 'עת רצון' זו, כדי: א) ללמוד פרק משנה המתחיל באות אחת משמו הקדוש (על-כל-פנים פרק אחד). ב) להוסיף בלימוד תורתו של בעל ההילולא, ש"עיקר גילוי החסידות באופן של הבנה וההסברה נתחדש על-ידו, ונתכנה 'הרמב"ם דתורת החסידות'". ג) להוסיף בעבודת התפילה. ד) להוסיף בנתינת צדקה, ומה טוב – לעניין השייך לעבודתו המיוחדת של בעל ההילולא או למוסדות העוסקים בעבודתו, ש"עיקר חידושו – בייסוד ישיבת תומכי-תמימים, שבה מודגשת שלימות התורה" נגלה וחסידות כאחד, ו"על-ידו התחילה עיקר הפצת תורת החסידות חוצה", ובעבודת רבותינו נשיאינו ממלאי מקומו. ה) לקיים התוועדות של שמחה, שבה יקבלו עליהם הנאספים החלטות טובות בענייני תורה ומצוות".
פשוט, שאם מאיזו סיבה שתהיה לא נעשה הנ"ל או חלקו… צריך להיות תשלומין והשלמה בימים הסמוכים
שבת-קודש פרשת מצורע,
ח' בניסן – שבת הגדול
שבת הגדול – לפי שנעשה בו נס גדול. . 'למכה מצרים בבכוריהם'. וקבעו נס זה לזיכרון לדורות בשבת וקראוהו 'שבת הגדול' מפני שהיתה בו "התחלת הגאולה והניסים".
השמחה בשבת זו, וכל ענייניה: ההכנה לפסח כמו לימוד הלכות הפסח, הכנת הילדים ל'ליל הסדר', שיֵדעו את ארבע הקושיות ושאר ענייני הסדר, וכן ההכנה לנתינת מעות חיטים וכו' – צריכים להיות אצל כל אחד ואחת מישראל באופן של גדלות.
"נהגו בדורות האחרונים שהחכם דורש הלכות פסח בשבת שלפניו . . והעיקר . . ללמד להם המעשה אשר יעשון, ולא כמו שנוהגין עכשיו".
הפטרה: "כה אמר ה'… אבדה האמונה ונכרתה מפיהם. כה אמר ה' אל יתהלל… נאום ה'" (ירמיה ז, כא-כח; ט, כב-כג).
אחרי תפילת מנחה אומרים את ההגדה, מ"עבדים היינו" עד "לכפר על כל עוונותינו". הרבי נהג לאומרה עם הציבור, בישיבה על מקומו.
מוצאי-שבת-קודש: אומרים 'ויהי נועם', 'ואתה קדוש' כרגיל (ראה שו"ע אדמוה"ז סי' רצה ס"ג).
קידוש לבנה.
יום שלישי,
יום הבהיר י"א בניסן
יום הולדת את כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו בשנת תרס"ב, דור שביעי לנשיאי חב"ד (משנת תש"י ואילך. קבלת הנשיאות בשלמות מיו"ד שבט תשי"א). התחלת שנת המאה ושמונה עשר להולדתו.
יום התוועדות. היום מתחילים לומר מזמור קיח. לאחר אמירת המזמור של הרבי אומרים את המזמור המתאים לכל אחד, לפי מספר שנותיו.
יום חמישי,
י"ג בניסן
נשיא: היום אומרים את פרשת "זאת חנוכת המזבח" עד "כן עשה את המנורה", שהיא כנגד שבט לוי.
יום ההסתלקות-הילולא של כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק' נ"ע, דור שלישי לנשיאי חב"ד (ביום ג' בסיוון תקפ"ח – קבלת הנשיאות בגלוי). נסתלק בשנת תרכ"ו, ומנוחתו כבוד בליובאוויטש. יום התחלת הנשיאות של בנו הצעיר, כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע.
כל אחד ואחת, אנשים נשים וטף, ינצלו 'עת רצון' זו, כדי: א) ללמוד פרקי משנה (על-כל-פנים פרק אחד, המתחיל באות אחת) של שמו הקדוש. ב) להוסיף בלימוד תורתו של בעל ההילולא. ג) להוסיף בעבודת התפילה. ד) להוסיף בנתינת צדקה, ומה טוב – לעניין השייך לעבודתו המיוחדת של בעל ההילולא או למוסדות העוסקים בעבודתו, ובעבודת רבותינו נשיאינו ממלאי-מקומו. ה) לקיים התוועדות של שמחה, בה יקבלו עליהם הנאספים החלטות טובות בענייני תורה ומצוות.
