דרשה: "נהגו בדורות האחרונים שהחכם דורש הלכות פסח בשבת שלפניו אם אינו ערב פסח… והעיקר… ללמד להם המעשה אשר יעשון, ולא כמו שנוהגין עכשיו" (שו"ע אדמוה"ז סי' תכט ס"ב).
הפטרה: "כה אמר ה'… אבדה האמונה ונכרתה מפיהם, [ומדלגים עד] כה אמר ה' אל יתהלל… נאום ה'" (ירמיהו ז,כא-כח; ט,כב-כג).
אחר תפילת מנחה אומרים את ההגדה, מ"עבדים היינו" עד "לכפר על כל עוונותינו". הרבי נהג לאומרה עם הציבור, בישיבה על מקומו.
מוצאי שבת-קודש – אין אומרים "ויהי נועם", "ואתה קדוש". קידוש לבנה.
