בלוג

חנוכה כהלכתו
הלכות ומנהגי חב"ד לחנוכה
*
החנוכייה

• מצווה להדר כפי יכולתו להשתמש בחנוכייה נאה לקיום מצות הדלקת נר-חנוכה[1].
• כיון שצורת המנורה בבית-המקדש היתה עם קנים באלכסון ולא בחצי עיגול, נכון לעשות גם את קני החנוכייה באלכסון, דוגמת המנורה שבמקדש[2].
• מקומו של השמש צריך להיות גבוה יותר משאר הנרות[3], והעיקר שיהיה ניכר שהוא נפרד מן הנרות[4].
• גם במקום שמונחים בו כמה וכמה חנוכיות, אין להסתפק בשמש אחד לכולם, אלא שיהיה שמש לכל אחד ואחד[5].
• מי שאין לו חנוכייה, יכול להניח כוסיות של שמן או נרות בשורה ישרה בשווה ושמש בנפרד, שכן מעיקר הדין אין צריך כלי להדלקת נר חנוכה[6].

*
הנרות

• שמן ופתילה דוקא: חובה להקפיד שנר החנוכה יהיה מורכב משמן ופתילה, דוגמת הנרות בהם נעשה הנס. נר ללא פתילה או ללא שמן – אין יוצאים בו ידי חובה ואין לברך עליו[7].
• מסיבה זו, אין להדליק בנר גז או חשמל, או בנר שמן שעשוי ללא פתילה[8].
• גם בהדלקות הציבוריות יש להשתדל להדליק באש ממש, אך אם מאיזו שהיא סיבה עורכים הדלקת נר חנוכה ציבורית עם נרות גז או חשמל – אין לברך על כך, ויש להכריז למשתתפים[9] שאינם יוצאים בזה ידי חובה וכל הדלקה זו היא רק לפרסומי ניסא[10].
• יש שהקילו להדליק גם בנר חשמל ובפרט כשיש בו חוט להט, כיון שמוגדר כאש, ולכן בשעת הדחק, כגון שנמצא בטיסה ולא יוכל להדליק נר חנוכה באופן אחר – ניתן לסמוך על כך, אך ידליק ללא ברכה[11].
• כשקשה להשיג שמן רגיל או שאינו בנמצא ניתן להדליק גם בנרות של שמן פראפין, מה שנקרא בימינו נרות של "שעווה", שגם אורן יפה ובהיר[12].
• דיני השמן: מעיקר הדין – כל השמנים כשרים להדלקת נר חנוכה, כיון שלהלכה עיקר המצוה היא הדלקת הנר, אזי גם אם אינו דולק יפה ויש חשש שיכבה תוך זמן קצר הוא כשר. אך מצוה מן המובחר להדליק בשמן זית שאורו זך ונקי ועל כל פנים בשמן אחר שאורו זך וצלול, בפרט כיום, שנקל להשיגו, ויש להדר לקנותו אף שהוא יקר מהשמן הרגיל[13].
• יש המקלים שהשמן שמדליקים בו את נרות החנוכה אינו צריך כשרות[14], אך ראוי להחמיר לכתחילה לקנות שמן בכשרות מהודרת, בפרט כיום, שנקל להשיגו[15].
• מן הדין אין צורך להדליק בשמן הראוי למאכל[16], אך יש המהדרים לעשות כן, דוגמת מנורת המקדש, והמהדר כן תבוא עליו ברכה[17].
• לכתחילה אין להשתמש בשמן ששרתה עליו רוח טומאה, וכגון שהיה מונח תחת המיטה, או שהכניסוהו לבית הכסא וכיו"ב[18]. אולם אין מניעה להדליק בשמן שהיה מגולה כל הלילה[19].
• אין מניעה להשתמש בשמן זית מוצק, קרוש או קפוא[20], אולם יש המהדרים להשתמש דוקא בשמן נוזלי, דוגמת הנרות שבמקדש.
• השמש: מנהגנו שהשמש הוא נר של שעוה דוקא ולא של שמן ופתילה ככל הנרות[21].
• דיני הפתילות: כל הפתילות כשרות לנר חנוכה[22], אולם מצוה מן המובחר להדליק בפתילות של צמר-גפן או פשתן[23]. למעשה, נוהגים להדליק בפתילות של צמר-גפן.
• 'פתיל צף', שהוא למעשה פתילה המצופה בשעווה, אף שבתחילה נדלקת רק השעווה שבפתיל ורק אחר כך נמשך אחריה השמן – מותר להדליק בה מעיקר הדין, כיון שהכל נחשב להדלקה אחת[24]. ויש המחמירים לטבול את הפתילה בשמן תחילה[25].
• נוהגים להדליק כל יום בפתילות חדשות[26].
• השמן לא צריך להיות כשר, אבל לא מדליקים משמן שהיה תחת המטה או ששרתה עליו רוח טומאה (כף החיים).
• הכנת החנוכייה: אין כל מניעה להשתמש בכוסיות שמניחים אותם בתוך גביעי החנוכייה[27]. אכן יש המהדרים שלא להשתמש בכוסיות להדלקת נר חנוכה אלא מניחים את השמן והפתילה בתוך גביעי החנוכייה עצמם[28].
• הידור המצוה מתבטא כאמור באיכות השמן וביופי דליקת הנר, ולכן אין מניעה להדליק בכוסיות עם שמן ופתילות מוכנות להדלקה הנמכרים בחנויות, ואין חובה להכין השמן והפתילות בעצמו, והרוצה לעשות כן מחמת חיבוב מצוה בהכנת הנרות בעצמו, יראה שלא יבוא הדבר על חשבון הידור המצוה שבאופן דליקת הנר[29].

*

זמן ההדלקה

• לאחר השקיעה: מנהגנו להדליק את הנרות עם תחילת זמן ההדלקה[30] – תיכף לאחר השקיעה[31] [האמיתית[32]], בין מנחה לערבית[33]. עם זאת, נותנים שמן בנר בשיעור כזה שידלק חמישים דקות, כך שהנר דולק לפחות חצי שעה לאחר צאת-הכוכבים[34].
• אם לא הדליק עד צאת-הכוכבים, כיון שהגיע זמן תפלת ערבית – יתפלל ערבית תחילה ואחר כך ידליק[35]. ובאם יש לו מנין קבוע מאוחר יותר וכעת אין לו מנין – ידליק תחילה ואחר כך יתפלל[36].
• הדלקה מאוחרת: אם לא הדליק בזמן, יזהר לכתחילה להדליק עד חצות הלילה. אם לא הספיק – הולך ומדליק כל הלילה, עד עלות השחר[37], אך עליו להעיר שניים או לפחות אחד מבני הבית ואז יוכל להדליק בברכה[38].
• המתגורר לבדו והתאחר ולא הדליק עד לאחר חצות, כיון שאין לו בני בית שיכול להקיצם – יכול להדליק בברכה[39].
• הדלקה מוקדמת: נחלקו הפוסקים אם ניתן להדליק נר חנוכה בפלג המנחה, קודם השקיעה, ולכן כל עוד יש אפשרות להדליק בלילה, אף אם יהיה זה לאחר חצות – יש להדליק אז ולא בפלג המנחה[40], ובלבד שיהיו בני ביתו נעורים אז, אבל אם יודע שלא יהיו נעורים או שאין לו בני בית כלל – ידליק בפלג המנחה[41].
• בכל אופן, אם נאלץ להדליק בפלג המנחה, נראה שלמעשה יכול לברך על הדלקתו[42], וכמובן שעליו להכין שמן בנר שידלק עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים[43].
• שהייה ליד הנרות: לאחר ההדלקה יש לשהות ליד הנרות במשך חצי שעה[44], אולם מי שיכול להדליק בזמן אבל אין לו זמן להמתין חצי שעה ליד הנרות – טוב שידליק בזמן ואל ידחה את ההדלקה ויתעכב קצת זמן ליד הנרות, ומוטב שיעמיד שומר שישהה ליד הנרות, באם אפשר[45].

מקום הנחת החנוכייה בבית

• נוהגים להדליק נר חנוכה בפתח אחד החדרים בבית ולא על החלון[46].
• כדאי ונכון שהילדים ידליקו את נר חנוכה שלהם בפתח חדרם הפרטי [באם הדבר מספיק בטיחותי][47].
• מקום הדלקת נר חנוכה הוא משמאל הפתח, ממול המזוזה, כדי שיהיה מסובב במצוות[48].
• אם המזוזה משמאל הפתח [היינו שנראית[49] משמאל הפתח, מצד מנהגנו לקובעה לפי "היכר ציר"] – מניח החנוכייה מימין הפתח.
• באם אין כלל מזוזה בפתח זה – מדליק נר חנוכה בימין[50].
• למנהגנו, מניחים את החנוכייה בעובי המזוזה בחלל פתח החדר[51].
• לא מדייקים שההנחה תהיה מצפון לדרום או ממזרח למערב[52].
• לכתחילה, יש להניח את החנוכייה על כסא[53] מעל גובה שלשה טפחים (24 ס"מ), ועד לגובה עשרה טפחים (80 ס"מ)[54].
• אין מדייקים שיהיה למעלה משבעה טפחים או בסמוך לשלשה טפחים[55].
• את חישוב גובה שלשה טפחים מחשבים לפי גובה השלהבת ולא לפי גובה בסיס החנוכייה, ואילו חישוב עשרה טפחים הוא לפי גובה בסיס הנרות[56].
• כאשר מניחים כמה חנוכיות אחת ליד השנייה, יזהר שיהיה רווח ביניהם, בכדי שיהיה ניכר כמה נרות מדליקים באותו לילה, ולא ייראו כולם כחנוכייה אחת[57].

מקום הנחת החנוכייה בבית-הכנסת

• בבית-הכנסת מניחים את החנוכייה בכותל דרום[58], ומסדר את הנרות ממזרח למערב[59].
• את חנוכיית בית-הכנסת מניחים במקום גבוה, למעלה מעשרה טפחים[60].

[1] אליה רבה וברכי יוסף סי' תרעג סק"ג. משנ"ב שם סקכ"ח. וראה גם ספר השיחות תש"נ ח"א ע' 207. הלכות ומנהגי חב"ד ע' 105 הע' 78.

אכן להעיר, שהחנוכייה שהדליק כ"ק אדמו"ר היתה בצורה של טס ישר עם גב של אלומיניום פשוט והנרות עמדו בשורה אחת כשהשמש מלמעלה (ובצורה זו היתה גם חנוכיית כ"ק אדמו"ר הריי"צ). וראה בקדש פנימה ע' 23. וע"ע בהערה הבאה.

[2] לקוטי שיחות חכ"א ע' 169 הע' 44. ע"ש מדוע אין בזה חשש איסור בניית תבנית המנורה.

אולם אין חובה כלל לעשות החנוכייה כפי צורת המנורה שבמקדש, והיא יכולה להיות בכל צורה שהיא, ובלבד שהנרות יעמדו בה כהלכה. וראה לעיל בהערה הקודמת אודות חנוכיית כ"ק אדמו"ר. ולהעיר, שבחנוכיית כ"ק אדמו"ר הריי"צ היתה צורה של קנים עגולים.

[3] ספר המנהגים ע' 70. וראה גם משנ"ב סי' תרעג סק"כ, שזהו "עדיף טפי".

[4] ראה רמ"א סי' תרעג ס"א. וראה בהלכות ומנהגי חב"ד ע' 107 הע' 90, שלפועל אנ"ש לא מקפידים להניח השמש מלמעלה דוקא, ושי"א שכך נהגו רבותינו נשיאינו. וראה לעיל הע' 1 אודות החנוכייה של כ"ק אדמו"ר שהשמש היה מלמעלה.

[5] מג"א סי' תרעג סק"ה. וראה בהרחבה לוח יומי הלכה למעשה הל' חנוכה (להרב יוסף ישעיה ברוין שליט"א, תשע"ט) הע' 30. וש"נ.

[6] ראה שו"ע סי' תרעג ס"א. וראה גם סידור אדה"ז דיני חנוכה: "לדבק הנרות או לתלות המנורה" כו'. ולזה נוטים דברי כ"ק אדמו"ר אגרות קודש חכ"ז ע' מו [ראה גם הלכות ומנהגי חב"ד ע' 105 הע' 78. ודלא כבסידור רבינו הזקן עם ציונים מקורות והערות על אתר הע' 3]. וכ"כ בשו"ת שבט הלוי ח"ח סי' קנז. שו"ת תשובות והנהגות ח"ג סי' ריח. וע"ע ס' ימי הלל והודאה פט"ו ובהע' 11. וש"נ.

[7] ראה כף החיים סי' תרעג סקי"ט. ובכ"מ.

[8] אודות נר גז – ראה שו"ת בית יצחק יו"ד סי' כ. שו"ת יחוה דעת ח"ד סי' לח. ובכ"מ.

אודות נר חשמל – דעת רוב הפוסקים לאסור ומכמה טעמים, ראה כף החיים סי' תרעג סקי"ט. שו"ת לבושי מרדכי ח"ג סי' נט. שו"ת הר צבי ח"ב סי' קיד אות ב. שו"ת ציץ אליעזר ח"א סי' כ אות יב. מאורי אש סי' ה אות ב. שו"ת מהרש"ג ח"ב סי' קז. שו"ת באר משה ח"ו, קונטרס העלקטריק סי' נח אות ה. ועוד. וראה גם אגרות קודש ח"י סו"ע שלה.

[9] כמו בכל הדלקה ציבורית, שאינה אלא לפרסום הנס בלבד.

[10] ראה נתיבים בשדה השליחות ח"ב פט"ו ס"י-יב.

ושם ובהע' 8, שנוהגים להקל להדליק באמצעות נפט, ומציין לפסקי תשובות סי' תרעג סק"א, שיש להקל בזה בשעת הדחק, בפרט שעיקר חסרונו הוא מחמת הריח, מה שלא שייך כשמדליק בחוץ. ע"ש.

[11] ראה שו"ת מהרש"ג שם. שו"ת יביע אומר ח"ג סי' לה. שו"ת באר משה שם. ועוד.

[12] ראה רמ"א סי' תרעג ס"א, שהמנהג בפועל היה להדליק בנר של שעוה, שאורו צלול כמו שמן זית. אלא שלמרות זאת כתבו אחרונים שהמצוה מן המובחר היא בשמן זית, זכר לנס – ראה יוסף אומץ סי' תתרעב. פרי חדש סי' תרעג סק"א. ערוך השולחן סי' תרעג סק"א.

[13] רמ"א שם. ספר המנהגים ע' 69. וראה לעיל בהערה הקודמת.

[14] ראה בהמצוין בנטעי גבריאל פי"ח הע' יז.

[15] שו"ת מהרש"ם ח"ט סי' לט, כיון שבחנוכה נהגו להיות מהדרין מן המהדרין.

[16] לפי שו"ע ורמ"א שם.

[17] כ"ק אדמו"ר השתמש בשמן שהיה שולח עבורו מידי שנה השליח הרב גרשון מענדל גרליק שי' מאיטליה, ושמן זה היה ראוי גם למאכל.

[18] בן איש חי פ' וישב אות ב. כף החיים סי' תרעג סקי"א. אבל בדיעבד אפשר להקל – ראה שו"ת מרחשת סי' כ. שו"ת יביע אומר ח"א יו"ד סי' ט. נטעי גבריאל שם הע' כז.

[19] שכן אין דין גילוי נוהג בשמן – ראה נטעי גבריאל שם סי"ד ובהע' כח.

[20] שו"ת שבט הלוי ח"ט סי' קמג.

[21] ספר המנהגים ע' 69.

[22] טושו"ע סי' תרעג ס"א.

[23] משנה ברורה שם סק"ב, ע"פ הרשב"א שבת כז, ב ד"ה מתני' שאין לך פתילה שמושכת השמן ושהאור שולק בה יפה כמותה.

[24] ראה שו"ת שבט הלוי ח"ח סי' קנז.

[25] ראה שו"ת רבבות אפרים ח"ו סי' שעא. שו"ת להורות נתן ח"ו סי' מה [ושם שמוטב לקחתם ולטובלם בשמן תחילה, כיון שאורם יפה]. פסקי תשובות סי' תרעג סק"ב ובהערות שם.

[26] ספר המנהגים ע' 71, ושם: "נהגו שהפתילות יהיו בכל יום חדשות, ויש אומרים דאין חוששין לזה. ואדרבה, הישנות נוחין יותר לדלוק. ולע"ע לא יכולתי לברר מנהג רבינו [כ"ק אדמו"ר הריי"צ] בזה". משמע שהמנהג הפשוט הוא ליקח בכל יום פתילות חדשות. וכן בפועל הדליק כ"ק אדמו"ר בכל יום בפתילות חדשות, ומפי השמועה שהיה זה בהוראת הרבנית חיה מושקא נ"ע, שהסבירה שהחדשות בוערות יותר טוב. אבל ראה הלכות ומנהגי חב"ד ע' 114 הע' 141.

מאידך, בשיחת ש"פ וישב תשט"ז (תורת מנחם חט"ו ע' 303) אמר כ"ק אדמו"ר שכ"ק אדמו"ר הריי"צ לא נהג כך, אלא היה משתמש בפתילות הישנות. ע"ש [וכנראה היה זה לאחר שבירר הדבר, שכן דברי כ"ק אדמו"ר שבס' המנהגים נעתקו מרשימת המנהגים שבסוף קונטרס ברוך שעשה ניסים שי"ל בשנת תשי"א, ואילו השיחה הנ"ל נאמרה, כאמור, בתשט"ז. אלא שמשום מה בספר המנהגים נשארו הדברים כפי שהודפסו בתשי"א. וראה הלכות ומנהגי חב"ד שם].

[27] ראה מה שדן בזה בנטעי גבריאל פכ"א סי"א ובהע' יא.

[28] וכך היה גם בחנוכיית כ"ק אדמו"ר. וכך נראה שנהג כ"ק אדמו"ר הריי"צ.

[29] כך מסתבר, וראה המובא בנטעי גבריאל פי"ט ס"ד ובהע' ח לפי מקור חיים סי' תערב. וראה גם פסקי תשובות שם הע' 11, שכן נהגו כמה צדיקים. ע"ש. אכן, כ"ק אדמו"ר לא התעסק בעצמו בהכנת הפתילות אלא היו מכינים אותן עבורו (בקדש פנימה ע' 24).

[30] ולכן נכון להכין השמן והפתילות מבעוד יום, כדי שבהגיע הזמן יהיה מוכן להדלקה – ראה משנה ברורה שם סוסק"א (גבי המדליקים בצאת-הכוכבים, "דאם יעשה הכל אחר תפלת ערבית בודאי יש לחוש שיעבור עיקר זמן הדלקתו, והוא חצי שעה מדינא דגמ'". ונראה דה"ה למנהגנו, אם נאמר דעיקר זמן ההדלקה לדידן הוא בשיקעת החמה, וכמבואר להלן בהערה הבאה. ע"ש).

[31] לוח כולל חב"ד. ולהעיר גם מסידור אדה"ז סדר הכנסת שבת שציין לדברי הפר"ח סי' תערב סק"א שכתב כן (אך שם לא מיירי בהל' חנוכה, כי אם בזמן בין השמשות בכלל).

אכן, ראה בהתקשרות גל' תשנב ע' 13 הע' 15, שאין מנהגנו שמקפידים להדליק עם תחילת השקיעה, שכן לדעתו נוקטים לעיקר כהדעה (מג"א סי' תערב סק"א) שיש להדליק בצאת-הכוכבים, כמובא בספר השיחות תשמ"ז ח"א ע' 185 הע' 79. אולם אין משם ראיה ברורה, שכן מתוך הרצאת הדברים שם נראה שאין הכוונה להלכה ולמעשה, רק להורות שהזמן דחנוכה משתשקע החמה שייך למעריב, אבל מביא שם בפירוש מנהגנו להדליק בין מנחה למעריב. כמו"כ הראיה שמביא משיחות לנוער שמדליקים "עם חשכה" צ"ע לקבוע עפ"ז מנהג חב"ד. ועוד ועיקר, שגם בהתקשרות שם בפנים כתב שמדליקים "אחר התחלת השקיעה". עם זאת, גם מספר המנהגים אין מוכח שמנהגנו להדליק מיד בתחילת השקיעה, אלא בין מנחה למעריב. אלא שמהציון שם לסדר הכנסת שבת משמע שחישוב חמישים הדקות הוא מהשקיעה ועד לאחר חצי שעה מצאת הכוכבים, ואם כן נמצא שזמן ההדלקה הפך למנהגנו עם תחילת השקיעה.

להעיר, שהקפדה זו אינה מצד עיקר תקנת ההדלקה, כיון שכיום – ובפרט למנהגנו, כדלהלן – מדליקים בתוך הבית ופרסום הנס הוא לבני הבית, אלא מצד זריזין מקדימין למצוות (ראה תוס' שבת שם ד"ה דאי לא. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ה. רשב"א ומאירי שבת שם ועוד. וראה עוד בהרחבה קובץ אור ישראל (מונסי) גל' מב ע' קיב ואילך. וש"נ. ונתבארו הדברים בהרחבה במק"א. ואכמ"ל).

[32] כשיטת אדה"ז בסידורו סדר הכנסת שבת, שהיא מאוחרת במספר דקות מהשקיעה הנראית (זמן השקיעה המופיע בלוחות), אם כי למעשה לא ראינו שמקפידים בזה, ובאמת אם הדליק בשקיעה הנראית אין לחוש, ולהעיר ממכתב כ"ק אדמו"ר המובא להלן הע' 35.

[33] אגרות קודש חי"ד ע' קפד. ספר המנהגים ע' 70. וראה הדעות בזה בטושו"ע סי' תערב ס"א. משנ"ב שם סק"א.

[34] ספר המנהגים ע' 71. אגרות קודש ח"י ע' קנג (שזו פשרה בין ה"דעות חלוקות בזמן ההדלקה אם הוא קודם תפלת ערבית או לאחריה, לכן מהדרין לעשות כשתי הדעות, היינו להדליק לאחר תפלת מנחה ובאופן שיהיה שמן בנרות כדי כל השיעור לאחר מעריב"). וראה משנ"ב שם במוסגר ובסק"ה.

[35] שערי תשובה שם סק"א. משנ"ב שם סק"א. מענה כ"ק אדמו"ר שהובא בשלחן מנחם או"ח סו"ס צ (ח"ג ע' קסא). וראה גם אגרות קודש ח"ל ע' כד. פסקי הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע"ה שהובאו בהכפר של הרבי כסלו תשע"א ובהע' 9.

[36] שו"ת שאגת אריה סי' כב. שו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' שלח. פסקי תשובות סי' תערב סק"ג ובהערה שם. הכפר של הרבי שם.

[37] וראה נטעי גבריאל פ"ג סי"ט ובהערות שם, דהיינו חצי שעה קודם עלות השחר, כדי שהנר ידלק בלילה ולא לאחר עלות השחר.

[38] ראה שו"ע שם. מג"א שם סק"ו בשם מהרש"ל והגה"מ. חמד משה שהביאו בשער הציון שם סקי"ז. וראה גם כף החיים שם סקכ"ו. אגרות קודש חי"ד שם. לוח יומי הלכה למעשה (מהרב יוסף ישעיה ברוין שליט"א) חנוכה תש"פ הע' 18.

[39] חמד משה שם, צויין בלקוטי שיחות ח"ג ע' 817 הע' 35. חל"ה ע' 319 הע' 12. לוח יומי הלכה למעשה שם.

[40] שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' סו.

[41] ראה פסקי תשובות סי' תערב סק"ב במוסגר [אף שבשבט הלוי שם, עליו סמך יתדותיו, לא חילק בזה, ומשמע דמ"מ לא ידליק בפלג המנחה, כיון דלא פשוט הוא להדליק בפלג המנחה. אבל לדידן, הנה אף שבאין בני ביתו נעורים יש אומרים שמברך והוא ודאי לילה – הרי שלפי המבואר בהערה הבאה מאגרות קודש, נמצא שזמן פלג המנחה עדיפא על הדלקה בלילה כשאין בני ביתו נעורים. ודו"ק].

[42] הנה האפשרות להדליק בפלג המנחה בשעת הדחק היא דעת מהר"י אבוהב שהביא הב"י, ואף שהובאה בשו"ע שם ס"א, הרי הובאה כדעת יחיד, כנגד שאר הראשונים הסבורים שאין להקדים ההדלקה קודם השקיעה, ולכן המדליק בשעה זו ידליק בלא ברכה. ואף שהביאו בשו"ע כ"יש מי שאומר" – אכתי חיישינן לספק ברכות. ומה שהביא המשנ"ב שם סוסק"ג בשער הציון שם סק"ה מהחיד"א בברכי יוסף שם סק"א שיכול לברך כיון דהעיקר כה"יש מי שאומר" – כבר העירו שהחיד"א עצמו חזר בו בספרו כסא רחמים עמ"ס סופרים פ"כ ופסק דהלכה שאין מקדימים ההדלקה קודם השקיעה וכפי אשר הביא השו"ע בסתם, ואף שבשעת דחק יכול להדליק מפלג המנחה ולסמוך על דעת המהר"י אבוהב – אין לו לברך על הדלקה זו [אולם המשנ"ב לא על החיד"א בלבד סמך יתדותיו, ולכן לא מוכרח דהוה הדר ביה בראותו דברי החיד"א הללו. וראה גם פסקי תשובות שם]. וכן פסק בכף החיים שם סק"י ובשו"ת שבט הלוי ח"ג סו"ס פא ובח"ד שם. וע"ע נטעי גבריאל הל' חנוכה פ"ג סי"א והע' כג.

ברם, באגרות קודש ח"י ע' רכח כתב כ"ק אדמו"ר: "במענה על מכתבו בהנוגע להדלקת נר חנוכה, שלדעת המפרשים 'משתשקע החמה' היינו בצאת הכוכבים [ראה מג"א שם סק"א], איך אפשר להדליק קודם לזה, כיון שהדלקה עושה מצוה [ונמצא שהדליק קודם הזמן] – הנה צודק הוא אם היה כמה זמן לפני זה, וכמו קודם פלג המנחה, משא"כ כשמדליקין לפי ערך זמן ההדלקה בערב שבת, שאפילו לדעה הנ"ל יוצאים בזה [כמבואר בשו"ע ורמ"א סי' תרעט ובמג"א שם סק"ב]". עכלה"ק. הרי שכל עוד מדליקים מפלג המנחה ואילך חשיב שפיר הדלקה בזמנה ויוצאים בה י"ח, וממילא גם ניתן לברך על כך. וכן משמע גם בפמ"ג שמציין שם בשוה"ג (א"א סי' תערב סק"א). ע"ש. [וראה גם בשו"ת שבט הלוי ח"ד שם שהבין כן בשיטת הפמ"ג ובמה שנתקשה בדבריו].

אכן, העירו לנכון שאין זה לכתחילה, וכפי שהרחיב כ"ק אדמו"ר עצמו בשיחת ש"פ מקץ תשמ"ה (תורת מנחם תשמ"ה ח"ב ע' 961 ואילך), וכל עניינו של נר חנוכה הוא בלילה, והרי גם בשו"ע שהביא דעה זו הדגיש שמדובר במי שלא יוכל להדליק בלילה, ואין דנין אפשר משאי אפשר, ולכן כתבנו שלכתחילה יש לעשות כל טצדקי להדליק בלילה [כל עוד בני ביתו נעורים], אלא שמי שלא יוכל בשום אופן להדליק בלילה ונאלץ להדליק מפלג המנחה שפיר יכול להדליק ולברך. כנלע"ד ברור.

[43] כנ"ל בפנים ס"א גבי הדלקה בשקיעה, וכ"ש בנדו"ד.

[44] אודות חובת השהייה ליד הנרות בכלל – ראה להלן בהרחבה, וכאן הובא לענין סדרי העדיפויות בזמן ההדלקה.

[45] שכן אין השהייה מעכבת ולכן אינה סיבה לבטל ההדלקה בזמן. וראה גם לוח יומי הלכה למעשה שם בפנים.

[46] מנהגנו ע"פ הנהגת רבותינו נשיאינו בזה – ראה בהרחבה לקוטי שיחות ח"ה ע' 456.

ולענין הדלקה בפתח חדר שינה – ראה שיחת כ"ק אדמו"ר ש"פ מקץ תשמ"ח (תורת מנחם תשמ"ח ח"ב ע' 133), שכיון שמטרת ההדלקה היא לפרסומי ניסא ובכל זמן שבני ביתו נעורים וכו', הרי ההדלקה בחדר השינה היא תרתי דסתרי. ומאידך אינו סותר לההוראה דלהלן בפנים להדליק בפתח חדר השינה של הילדים, שאין זה בגדר של "חדר שינה" בלבד, שכן הילדים עושים בו כל ענייניהם גם במשך היום. ע"ש. ומ"מ נראה שהוא רק לענין לכתחילה ופשוט שמי שאין לו מקום אחר להדליק, יכול להדליק גם בפתח חדר שינה.

[47] הוראת כ"ק אדמו"ר – ספר השיחות תשמ"ח ח"א ע' 192.

[48] שו"ע סי' תרעא ס"ז.

ובדיעבד, אם הניחו בימין – יצא (משנ"ב שם סקל"ג).

[49] כיון שבאמת הוא ימין לפתח החדר לתוכו נפתחת הדלת, אלא שבפועל לעיני בני אדם יכול להיראות לעיתים כשמאלו של פתח החדר אליו משייכים את הפתח והמזוזה. ואכ"מ.

[50] שו"ע שם.

[51] סידור אדה"ז (ממג"א שם סק"ד בשם מהרש"ל), ומשם בספר המנהגים ע' 70. וראה שער הכולל פמ"ו סק"א.

באם אי אפשר להניח בתוך עובי מזוזת הפתח – יכול להניח בטפח הסמוך לפתח, כפי הדין בשו"ע שם. וראה בירורי מנהגים – מועדים ע' 156, שבמקרה כזה, אם מעמיד כסא סמוך לחלל הפתח ומניח עליו את החנוכייה הרי זה כמי שמוסיף על עובי הפתח וכך גם בהנחה על הכסא נמצא שמניח בחלל עובי הפתח. ע"ש.

[52] ספר המנהגים שם. וראה בירורי מנהגים שם ע' 155 הע' 8.

[53] כ"ה הלשון בספר המנהגים שם. ולהעיר מלשון אדה"ז בסידור "לדבק הנרות או לתלות המנורה", וראה בסידור רבינו הזקן עם ציונים מקורות והערות שם הע' 4, שכנראה הוא בהתאם לשינוי בצורת החנוכיות במשך הדורות.

[54] שו"ע שם ס"ו.

[55] ספר המנהגים שם.

[56] שו"ת מנחת יצחק ח"ו סי' סה אות ב.

[57] לפי רמ"א שם ס"ז.

[58] שו"ע שם.

[59] רמ"א שם.

[60] פמ"ג סי' תרעה א"א סק"ב. הלכות ומנהגי חב"ד ע' 103.