הלכות והליכות
דיני ומנהגי ימי בין-המצרים
חלק א – מי"ז תמוז עד ר"ח מנחם אב
מוגש ע"י 'מוקד הלכה' שע"י בית דין רבני חב"ד באה"ק[1]
ליל י"ז בתמוז
- דנו הפוסקים האם דיני ימי בין-המצרים מתחילים רק מיום י"ז בתמוז או כבר מהלילה שלפניו, ולמעשה יש להחמיר לכתחילה בכל הבא להלן כבר מליל י"ז בתמוז מלבד בעת צורך גדול ולעתים אף בצורך קצת, ולכן בשאלה מעשית יש להיוועץ ברב מורה-הוראה[2].
שידוכים ונישואין
- אין נושאין נשים בימים אלו[3].
- יש המקלים לערוך חתונה בליל י"ז בתמוז כאשר החופה תיערך לפני השקיעה והסעודה תיערך בשירה וזמרה וריקודים כרגיל לאחר השקיעה[4]. אולם לכתחילה נמנעים גם מזה[5].
- מי שהוזמן לחתונה בימים אלו להנוהגים כדעת המחבר שאין מניעה לערוך נישואין בימים אלו עד לראש חודש אב – יכול להשתתף בה, אך באם אינו צריך באופן מיוחד להשתתף בכולה – ישתתף בחופה בלבד או שיבוא רק כדי לאחל מזל טוב[6].
- מותר לערוך שידוכים בימים אלו[7], ומותר לערוך לשם כך סעודת 'ווארט' ללא מוזיקה, ריקודים ומחולות, כדלהלן[8].
תספורת
- אין מסתפרים בימים אלו[9].
- איסור התספורת הוא החל מליל י"ז בתמוז[10], ולכן הרוצה להסתפר לפני שלשת השבועות, יקדים להסתפר בעוד היום גדול. אכן, יש המקלים להסתפר בליל י"ז תמוז במקום צורך גדול[11].
- ילד שמלאו לו שלש שנים בימים אלו – דוחים את התספורת לאחר תשעה-באב, אולם את שאר מנהגי החינוך מתחילים ביום בו מלאו לו שלש שנים[12].
- אשה מותר לה להסתפר לצורך צניעות וכיו"ב[13].
- איסור תספורת הוא בעיקר בשער הראש ובמקומות ריכוז שיער, ויש אומרים שגם שערות הידיים והרגליים אין לגלחן בימים אלו, אמנם נראה להקל בזה לאשה ובפרט כשהוא לצורך[14].
- מותר לגזוז השפם המעכב את האכילה[15].
- אין מניעה לסדר פאה בימים אלו, עד לראש חודש אב[16].
שמיעת מוזיקה
- אין לשמוע מוזיקה בימים אלו[17], הן של כלי זמר והן מוזיקה מוקלטת[18], וכן נאסרו ריקודים ומחולות[19].
- שמיעת מוזיקה ווקאלית וכן שירה ללא כלי זמר נהגו להתיר[20].
- שמיעת ניגוני חב"ד מתוך מוזיקה מוקלטת בימי בין המיצרים, נחלקו בזה רבני חב"ד בדור האחרון האם יש לאוסרם בשמיעה, והמקילים יש להם על מה לסמוך באם מדובר בניגוני חב"ד שקטים (בדוגמת ניגוני דביקות וגעגועים), והמחמיר בזה תבוא עליו ברכה. [כל זה כמובן רק עד ר"ח מנחם אב].
- איסור שמיעת מוזיקה וריקודים ומחולות שייך גם בסעודת מצוה, אולם נהוג להקל בהשמעת מוזיקה מוקלטת, בהעמדת מקלט או מכשיר אלקטרוני אחר אך לא באופן של "שמחה יתירה", על ידי תקליטן וכיו"ב[21].
- כ"ק אדמו"ר כתב שלכתחילה אין לקבוע אירוע הכנסת ספר-תורה לימי בין-המצרים[22].
- ילדים בגן, שלא הגיעו לכלל הבנה בזה, מותר להביא להם ריתמקאית וכיו"ב שתנגן ותזמר בפניהם[23].
- לימוד נגינה לשם הנאה – יש לאסור בתקופה זו, ובמקרה צורך, כגון הפסד רצף לימודי או הפסד ממון – יש להיוועץ ברב[24].
- יש המקילים לשמוע מוזיקה שלא לשם הנאה, כגון לצורך ערנות בשעת העבודה או בזמן נהיגה ואצ"ל בצורך נפשי, ובמידת האפשר להסתפק בשמיעה של מוזיקה ווקאלית או שישמע לעצמו באוזניות וכיו"ב, וכן כאשר נמצא במקום בו מופעלת מוזיקה ואינו מתכוון ליהנות ממנה – אין איסור בדבר[25].
סעודות מרעים
- אין מניעה לערוך סעודת מרעים של רשות עד לראש חודש אב[26].
נסיעות וטיולים
- מעיקר הדין אין איסור לטייל בימים אלו, אמנם כתבו הפוסקים להשתדל להימנע לכתחילה מלקבוע בימים אלו טיולים ונסיעות לשם הנאה, ובפרט במקומות ובמצבים שיש בהם חשש סכנה[27].
- עם זאת, במקום צורך או בשל אילוץ של זמני החופש וכיו"ב, כמו גם בקייטנות ומחנות קיץ חינוכיים, יש להקל ובלבד שלא יטיילו במקום שיש בו חשש סכנה, כגון מסלולי הלכה עם סכנת התייבשות, טיפוס הרים, וכיו"ב[28].
- מי שנצרך לנסוע לנסיעה ממושכת בימים אלו, כתב כ"ק אדמו"ר שכדאי ונכון שההכנות המשמעותיות לנסיעה יתחילו קודם ימי בין-המצרים, שאז נחשב שהנסיעה החלה למעשה קודם ימים אלו[29].
רחצה בים ובבריכה
- מותר לרחוץ בים או בבריכה עד לראש חודש אב[30], גם למי שלא רחץ בהם קודם לכן[31]. אך מאחר שאין להיכנס למצב סכנה בימים אלו, לכן יש להימנע מרחצה בים במקומות ובמצבים המועדים לסכנה[32].
בדיקות וטיפולים רפואיים
- באם אפשר, יש להימנע מקביעת טיפולים רפואיים שאינם דחופים לימים אלו, ובשעת הדחק יש להשתדל שיהיה לפני שבוע שחל בו תשעה-באב[33].
- האמור הוא בנוגע לטיפול רפואי דוקא, בדיקות ותרומות דם וכיו"ב, אבל בדיקת אבחון רפואית שאינה פולשנית – אין חשש וניתן לעשותה גם בימים אלו[34].
ברכת "שהחיינו"
- אין מברכים "שהחיינו" בימי בין-המצרים, ואפילו לא בשבת[35].
- גם בליל י"ז תמוז אין לברך "שהחיינו"[36].
- אם חל י"ז תמוז בשבת ונדחה הצום למחרתו, נחלקו הפוסקים אם אפשר לברך "שהחיינו" בשבת זו[37]. ולמעשה, אין מנהג חב"ד בזה[38], אך נראה שאפשר להקל בזה ולומר "שהחיינו" בשבת זו[39].
- מסיבה זו, אין לאכול פרי חדש בימים אלו, כיון שלא יכול לברך עליו "שהחיינו".
- בפדיון הבן וכן על לידת בת מברכים "שהחיינו" גם בימים אלו[40].
קניית ולבישת בגדים חדשים
- כיון שאסור לברך "שהחיינו" בימים אלו, לכן אין לקנות או ללבוש בגד חדש בימים אלו, מפני שצריך היה לברך עליו "שהחיינו", אף שלמעשה לא נהוג כיום לברך "שהחיינו" על בגדים חדשים[41].
- אמנם במקום צורך או דבר האבד, או שאין לו בגד אחר, או שהבגד מוצע כעת במחיר זול שלא יחזור בקרוב, וכן אם נמצא במקום שיכול לקנות שם בגדים שלא נמכרים במקומו – אפשר להקל[42].
- אכן, אין לאסור אלא בבגדים חשובים שהיה ראוי לברך עליהם ברכת "שהחיינו", ובכלל זה: טלית גדול, סירטוק, חליפה, מעיל, שמלות יקרות וכיו"ב[43].
- בגדים פשוטים, שמעיקר הדין אין מברכים עליהם "שהחיינו", כגון גרביים, נעליים, חלוק וכיו"ב מותר ללובשם ולקנותם גם בימים אלו[44].
- מותר לקנות בגדים לילדים שלא הגיעו לחינוך[45].
קניית כלים ורהיטים חדשים ותכשיטים
- כיון שאין מברכים "שהחיינו" בקניית או בעת שימוש ראשון ברהיטים וכלים חדשים, אף על כלי כסף וזהב[46], לכן אין מניעה לקנות ואף לקבל לביתו כלים ורהיטים חדשים ולהשתמש בהם בימים אלו, וכן מותר לקנות רכב חדש בימים אלו – עד לראש חודש אב[47].
צביעת הבית
- מותר לשפץ את הבית בימים אלו, ובפרט אם התחילו בזה קודם בין-המצרים – ניתן לסיים את השיפוץ בתוך ימי בין-המצרים, ועד ראש חודש אב[48].
קניית ושכירות בית
- יש להימנע מלהיכנס לדירה חדשה בימים אלו[49], אולם באם נצרך לכך, טוב שיכניס כמה חפצים לדירה קודם בין המצרים ויהא נחשב כאילו נכנס לדירה כבר אז[50].
- כמו כן במקום שאי המעבר, השכירות או הקנייה בימים אלו, תגרום לו להפסד מרובה או שיקדימוהו וכיו"ב – אפשר להקל ולבצע את עסקת השכירות או הקנייה וכן להיכנס לדירה בימים אלו[51]
[1]מדריך זה מלוקט מדברי הפוסקים עד אחרוני זמננו והמובא בכתבי רבותינו נשיאנו בענינים אלו וע"פ הפסיקה המקובלת בין רבני חב"ד, ובהכנתו נעזרנו גם בתשובות שנענו במסגרת מוקד ההלכה שע"י בית-דין רבני חב"ד באה"ק.
כאן המקום להודות להרה"ת הרב מנחם מענדל והבה שי', רב ומו"צ וראש כולל להוראה בכפר חב"ד, על עריכת המדריך, וכן לרבנים חברי ביה"ד ומורי-ההוראה שליט"א שהואילו מטובם להגיה מדריך זה ולהוסיף את הערותיהם החשובות, וזכות הרבים תלוי בהם.
[2] ראה אשל אברהם להגה"ק מבוטשאטש סי' תקנא, שמתחיל כבר מבין השמשות דליל י"ז בתמוז. שו"ת חיים שאל סי' כד. וכן העלה בשו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' כו. וראה עוד בהמצוין בנטעי גבריאל פי"ד הע' יג. פסקי תשובות סי' תקנא אות ז ובהלכות ומנהגי חב"ד ע' 261 הע' 37. וע"ע להלן בפנים ס"ג, ס"ז ס"ל.
[3] רמ"א סי' תקנא ס"ב.
[4] שו"ת אגרות משה אה"ע ח"א סי' צז. שו"ת רבבות אפרים ח"א סי' שעה.
[5] ראה נטעי גבריאל שם. וכן בכפר חב"ד אין עורכים חתונות כלל בליל י"ז תמוז.
[6] ראה נטעי גבריאל שם ס"י. פסקי תשובות סי' תצג אות י (לענין ימי הספירה).
[7] שו"ע סי' תקנא שם ומג"א שם סק"י.
[8] משנ"ב שם סקי"ט ושעה"צ שם סקכ"ו.
וזאת גם אם ערכו כבר 'לחיים' והגישו שם כיבוד, שאינו נחשב לסעודה האסורה בימים אלו, ואפשר לעשותה אף לאחר ראש חודש אב – לפי נטעי גבריאל שם סוס"ב. וש"נ.
[9] רמ"א סי' תקנא ס"ד.
[10] כנ"ל בפנים ס"א. וש"נ.
[11] שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סי' קיב. שו"ת שרגא המאיר ח"ב סי' יג.
[12] אגרות קודש כ"ק אדמו"ר חי"ח ע' שסא (אודות תשעת הימים) חכ"ד ע' שנה (אודות בין המצרים). וראה שבח הברית, מנהגי תספורת ראשונה, פ"ב ס"ה ובהע' 7.
[13] ראה בהמובא בנטעי גבריאל שם פי"ט סכ"א. פסקי תשובות סי' תקנא אותיות נג-נד.
[14] ראה נטעי גבריאל שם ס"ו ובהע' י. פסקי תשובות סי' תקנא אות מג בשם הגרש"ז אויערבך והגר"ש הלוי וואזנר ז"ל – גבי שער הריסים והגבות.
ובפסקי תשובות שם ובסי' תצג אות ז ובהע' 51 כתב לאסור גילוח שערות הידיים והרגליים ושכן החמירו כמה מורי הוראה והוכיח כן מלשון השו"ע שם סי"ב גבי תספורת בשבוע שחל בו תשעה באב [ולדידן הוא החל מי"ז בתמוז – ערוך השולחן שם סקל"א]: "תספורת שבוע זה – אחד ראשו ואחד כל שער שבו אסור", אבל אינו מוכרח, דאפשר דקאי על כל מקום כינוס שיער דוקא ואינו מוכרח דקאי גם על שערות בודדות שבידיים וברגליים ודמי למה שהתירו מריטת שער הריסים והגבות, כיון שאינו בכלל תספורת. ובפרט לנשים, שאף באבלות שלושים התירו להם לגלח במקומות שדרכן לגלח (ראה ב"ח יו"ד סי' שצ, פני ברוך פי"ט ס"י), ובפרט שכאן הוא אבלות ישנה. ועכ"פ יש להקל בשעת צורך.
[15] שו"ע שם סי"ג.
[16] נטעי גבריאל שם ס"ה.
[17] מג"א שם סק"י.
[18] ראה נטעי גבריאל פט"ו ס"א ובהע' ב.
[19] מג"א שם.
[20] הלכות ומנהגי חב"ד שם בפנים. ודלא כשו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' לג ושו"ת שבט הלוי ח"ו סי' ע והמובא בנטעי גבריאל שם בפנים ובס"י שיש לאסור גם בזה.
[21] ראה הדעות בזה בנטעי גבריאל שם ס"ב. אולם משו"ע אדה"ז סי' תצג ס"א גבי ספירת העומר משמע שאין להקל בזה – ראה בהרחבה מדור הלכות בטעמיהן בכפר חב"ד גל' 1806 ע' 57 ובהערות שם. וש"נ. אכן יש מקילים לערוך סעודות מצוה עם מוזיקה וריקודים בימים אלו, ראה בהמצוין בנטעי גבריאל שם.
[22] אגרות קודש ח"כ ע' רנג.
[23] ראה א"ר סי' תקמט סק"ז שאין צריך לחנך הקטן לאבלות. ובנדו"ד ראה שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סי' כא.
[24] ראה שו"ת ציץ אליעזר חט"ז סי' יט. ושם, שמ"מ טוב שילמדו עמם ניגונים שקטים ולא ניגוני שמחה. וראה גם נטעי גבריאל שם ס"ו. פסקי תשובות סי' תקנא אות יד.
[25] ראה הלכות ומנהגי חב"ד שם בשם הגה"ח הרב שניאור זלמן גרליק ע"ה. וכן מורה הגה"ח הרב יקותיאל פרקש שליט"א. וראה גם מדור הלכות בטעמיהן בכפר חב"ד שם (לענין ספירת העומר).
[26] ראה ערוך השלחן סי' תקנא סק"ח, שהאיסור בזה הוא רק מראש חודש אב. נטעי גבריאל שם פט"ז ס"א.
[27] ראה שדי חמד, פאת השדה, מע' בין המצרים ס"א אות י. נטעי גבריאל שם פכ"ג ס"ב ואילך.
[28] שכן איסור זה לא הוזכר בפירוש בפוסקים, וכן מורים כו"כ מרבני חב"ד. וראה עוד המובא בנטעי גבריאל שם. הלכות ומנהגי חב"ד ע' 261.
[29] היכל מנחם ח"ב ע' ריד. וראה גם שיחות קודש תשכ"ה ח"ב ע' 230.
[30] שכן איסור הרחיצה מתחיל רק בראש חודש אב.
[31] פסקי תשובות סי' תקנא הע' 238.
[32] שו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' רסג.
[33] ראה אגרות קודש כ"ק אדמו"ר חכ"ד ע' שנז.
[34] כפשוט, שכן עיקר הבעיה בטיפול הוא מצד חשש סכנה. וראה גם נטעי גבריאל שם הע' יז.
[35] שו"ע סי' תקנא ס"ז.
[36] כף החיים סי' תקנא סקר"ז משו"ת חיים שאל. נטעי גבריאל שם פי"ז ס"ב. וש"נ.
[37] דעת המג"א שם סקמ"ב להקל. וכ"כ א"ר שם סקמ"ב. ועוד פוסקים. ומאידך בשו"ת בעי חיי ח"ב סי' ע, מור וקציעה וברכי יוסף שם סקי"א ושו"ת חיים שאל ח"א סי' כד להחמיר. וראה עוד בהרחבה בשדי חמד שם. נטעי גבריאל שם ס"ג ובהערות. וש"נ.
[38] ראה ספר המנהגים ע' 46 הע' 7: "מנהג י"ז בתמוז שחל בשבת ונדחה – לא שמעתי".
[39] שמלבד שראוי המג"א לסמוך עליו להקל בזה, הנה בשיחת ש"פ בלק תנש"א (ספר השיחות תנש"א ח"ב ע' 683 ואילך) דן כ"ק אדמו"ר עם כללות הענין דבין המצרים מתחיל רק ביום ראשון או שכבר מתחיל בשבת אך נדחים כל העניינים הבלתי רצויים שבזה, ומשמע שמ"מ לא שייכים מנהגי אבלות כלשהם בשבת, ובכלל זה ברכת "שהחיינו". וכן מורים למעשה כו"כ מרבני חב"ד.
[40] נטעי גבריאל שם ס"כ.
[41] ב"ח סו"ס תקנא. קיצור שו"ע סי' קכב ס"ב. והיינו משום שיש בו שמחה יתרה – ראה א"ר סי' תקנא סקי"ז. נטעי גבריאל שם ס"ו ובהערות שם. וש"נ.
וראה ערוך השולחן סי' תקנא סי"ח שנמנעים מלבישת בגד חדש אף בשבתות שבבין המצרים, הגם שעיקר האיסור כיום הוא רק מצד שמחה. ולהעיר גם מהמובא בהתקשרות גל' תשפא ע' 20 הע' 2.
[42] ראה מג"א סי' תקנא סקכ"א. נטעי גבריאל שם ס"ו-ז וס"ט ובהערות שם. וש"נ.
[43] משנ"ב סי' תקנא סקמ"ה. נטעי גבריאל שם ס"ח ובהע' יז.
[44] ראה סדר ברכת הנהנין שם ס"ה.
לענין מכנסים – ראה תורת מנחם תשמ"ט ח"ג ע' 134.
[45] כיון שלא שייכים לענין האבלות. מאידך יש הסובירם לא לקנות בגדים חשובים לילדים אף שלא הגיעו לחינוך עפי משנב תקנא סקפ"א.
[46] סדר ברכת הנהנין פי"ב סוס"ה.
[47] נטעי גבריאל פי"ז סי"ג ואילך. וש"נ. אבל מראש חודש אב אסור, כיון שסוכ"ס מביאים הם לשמחה יתרה – ראה שם פ"ל ס"א ובהערות שם.
[48] בשו"ע סי' תקנא ס"ב הובא איסור "בנין של ציור וכיור" החל מראש חודש אב. אולם בא"ר שם סק"ד הביא מהמהרי"ל שיש להחמיר כן לכתחילה החל מתחילת ימי בין-המצרים. וכ"כ בפסקי תשובות שם אות ח. אולם בנטעי גבריאל פכ"ט הע' ד כתב שאין להחמיר בזה קודם ראש חודש אב, כיון שדברי המהרי"ל לא הובאו להלכה במג"א.
[49] שכן, הגם שלא בכל מצב מברכים "שהחיינו" בכניסה לדירה חדשה, מ"מ יש בדבר משום שמחה וכן הוא לסימנא טבא – ראה נטעי גבריאל שם פי"ט ס"א. וראה גם אגרות קודש חי"ט ע' שצ לגבי כניסה לדירה בחודש אב, אולם נראה שה"ה לבין המצרים, שכן כתב כ"ק אדמו"ר (אגרות קודש ח"י ע' תח. וע"ע בהמצוין באסיף מנהגים והנהגות לחסידי חב"ד – מעגל החיים פכ"ז הע' לג) שאין להיכנס לדירה חדשה בימי הספירה, ולכאורה ה"ה לבין המצרים.
[50] ראה אגרות קודש שם לענין ימי הספירה.
[51] נטעי גבריאל שם פי"ח ס"א-ב. פסקי תשובות סי' תקנא אות יב.
