בלוג

הלכות צום שבעה עשר בתמוז (נדחה)

מאת הרב מרדכי צבי דוברבסקי רב קהילת חב"ד ראשון לציון

בשבעה עשר בתמוז, אירעו חמשה אירועים חמורים בתולדות ישראל[1]: 1. משה רבינו שבר את הלוחות הראשונות. 2. התבטל קרבן התמיד לפני חורבן הבית[2]. 3. הובקעו חומות ירושלים[3]. 4. אפוסטמוס היווני שרף את ספר התורה המדוייק של עזרא הסופר[4]. 5. והעמיד צלם בהיכל.

לזכר האירועים הללו, אנו צמים ביום זה.

ההגדרה של הצום בימינו היא "מנהג שקיבלו כחובה"[5]. כיון שעיקרו של הצום נאמר בזמן שיש רדיפות מצד הגויים, אבל בזמן שאין רדיפות, הצום תלוי במנהג הציבור בכל מקום[6]. אולם למעשה במשך הדורות, עם ישראל קיבלו על עצמם לצום כל זמן שנמצאים בגלות. וכך נפסק בשו"ע[7]: "הכול חייבים לצום ארבע צומות הללו [על הצרות] ואסור לפרוץ גדר".

___________________________________________________

שבת שבעה עשר בתמוז: הצום נדחה ליום ראשון. נוהגים כבוד ועונג כמו בכל שבתות השנה, אין אומרים הפטרה "דברי ירמיהו", הראשונה משלוש דפורענותא. לפי מנהג חב"ד אפשר  לברך "שהחיינו" בשבת.[8]

הלכות הצום: 1. זמן הצום הוא מעלות השחר עד צאת הכוכבים. מותר לאכול עד עלות השחר, אבל אם הולך לישון ורוצה לקום לאכול או לשתות, צריך להתנות לפני שהולך לישון שבכוונתו לקום לאכול ולשתות.

אם לא התנה כלום[9], אסור לאכול ולשתות. אך אם רגיל לקום בלילה ולשתות או אפילו אם אינו רגיל והוא צמא,  יכול לשתות.

מי שלא התנה כלום וקם ואכל לפני עלות השחר – מקיים את הצום כרגיל ואומר תפילת עננו, ויכול לעלות לתורה וכו'[10].

2. בשולחן ערוך מובא[11] שהצומות אסורים רק באכילה ושתיה, אבל מותרים ברחיצה, סיכה וחיי אישות.

טובלים בבוקר לפני התפילה אפשרי במים חמים.

3. לא שוטפים את הפה, ולא מצחצחים שיניים במשחה אפילו בלא מים, ובמקום צער יש להתיר בלא מים.

אם הוא עדיין מצטער – יכול לשטוף את הפה עם מים או להדיח עם מי פה, אך ייזהר לכפוף ראשו ופיו למטה, כדי שלא יבואו המים בגרונו[12].

4. אסור ללעוס מסטיק, משום שהטעם נשאר בפה.
5. מי שצריך לקחת תרופות או משככי כאבים: אם הם מרים, יכול לבלוע ללא מים, ואם מוכרח לקחת עם מים, יערב דבר מר במים וישתה את המינימום ההכרחי.

אם התרופות בעלות טעם – יעטוף אותם בניר דק ויבלע. אם הוא סירופ ממותק – אין להתיר, אך אם עלול להגיע למצב של חולי – יכול לקחת[13].

6. אין טועמים את האוכל בשעת הבישול ואפילו אם פולט מיד.

לצורך סעודת מצוה – מותר לטעום ויפלוט מיד[14].

7. שכח שהוא יום צום, ובירך על האוכל ונזכר לפני שהכניס לפה: יש אומרים שיטעם משהו שלא תהיה ברכתו לבטלה. ויש אומרים שלא יאכל כלום, אלא יאמר את הנוסח שאומרים במקרה של ברכה לבטלה "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד "ונראה שנוהגים שלא לטעום בצום.
8. שכח שהוא יום צום והתחיל לאכול – ואח"כ נזכר: יפסיק לאכול, ויפלוט את האוכל מפיו בלי לבלוע. אמנם עדיין הוא ממשיך לצום ואינו צריך להשלימו ביום אחר[15].
9. מותר לנגוע באוכלים ואין לחשוש שיכניס לפיו[16].

10.לגבי חתן וכלה בתוך שבעת ימי המשתה יש מחלוקת אם חייבים לצום, אם מרגישים חולשה אפשר להקל, בפרט בשנה זו שהצום הוא נדחה [17].

11. הפטורים מהצום:

בנים עד גיל 13 שנה ובנות עד גיל 12[18].

חולה: אפילו בחולי קצת שאין בו סכנה ואינו שוכב במטה – יש להקל. וכן זקן תשוש כוח ומצטער – פטור[19]. במיוחד בשנה זו, שהצום הוא נדחה, אפשר להקל בכך יותר.

מעוברות ומניקות: המחבר כותב,[20] שעוברות ומיניקות לא מתענות בשאר צומות (חוץ מתשעה באב). אמנם הרמ"א מגביל למקרה שמצטערות הרבה. למעשה, המנהג הוא כפסק המחבר, שכל מעוברות ומניקות פטורות[21].

הגדרת "מעוברת" הוא אחר 40 יום, ואם קשה לה – גם לפני 40 יום[22]. הגדרת "מניקה" היא עד 24 חודש אחרי הלידה – ואפילו אינה מניקה בפועל[23]. ובפרט אפשר להקל בשנה זו, שהצום הוא נדחה.

אלו הפטורים מהצום – יכולים לאכול מיד בבוקר, ואינם צריכים להמתין. אך יקפידו:

1. לאכול בצנעה. 2. לא יאכלו מעדנים כמו בשר או יין. 3. צריכים לברך לפני ואחרי האוכל. 4. אינם צריכים להשלים את התענית ביום אחר, וטוב שיפדו את התענית בצדקה[24].

ברית מילה: כיון שהצום הוא נדחה, לכן הורי התינוק, המוהל והסנדק, מתפללים מנחה גדולה (חצי שעה אחר חצות היום), אומרים בה עננו ויכולים לאכול מיד (אבל סעודה לקרואים, עושים רק בלילה).

תפילה ביום צום: "עננו"[25]: בתפלת עמידה בשחרית, רק שליח ציבור מוסיף בין ברכת "גואל ישראל" לברכת "רפאנו" את תפילת "עננו". אמנם רק מי שצם אומר תפילה זו, ולכן רק אדם שצם יעמוד כשליח ציבור.

שליח הציבור אומר "עננו" אפילו יש רק שלושה מתענים בבית הכנסת. ואם אין – אומרו ב"שומע תפלה". וחותם "ברוך אתה ה' העונה לעמו ישראל בעת צרה ושומע תפלה".

אם שכח ונזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה' (רופא חולי עמו ישראל") – יחזור ויאמר עננו וימשיך רפאנו. אבל אם הזכיר כבר שם ה' ממשיך הברכה כרגיל, ויאמר עננו בברכת "שמע קולנו", וחותם "ברוך אתה ה' העונה לעמו ישראל בעת צרה ושומע תפלה".

אם שכח גם שם – יאמר עננו אחר המברך את עמו ישראל בשלום , לפני יהיו לרצון הראשון. ואם עקר רגליו – אינו חוזר.

בתפילת מנחה , אומרים "עננו" בברכת שמע קולנו. ובחזרת הש"ץ אומר עננו אחר ברכת גואל ישראל (כמו בשחרית) ואם שכח – יאמר עננו אחרי "יהיו לרצון" הראשון ולא יחתום "ברוך אתה ה' העונה לעמו ישראל בעת צרה" ואם עקר רגליו- אינו חוזר[26].

מי שלא צם – יש אומרים שלא יאמר עננו, ויש אומרים שיאמר עננו אך יאמר "ביום צום התענית הזה" (ולא "צום תעניתנו")[27].

סליחות: בשחרית מוסיפים לומר סליחות בציבור אחרי נפילת אפים, ואחר כך  אבינו מלכנו הארוך.

ברכת כהנים: הש"ץ אומר ברכת כוהנים גם בחזרת הש"ץ במנחה.

קריאת התורה: בשחרית ובמנחה קוראים "ויחל", וזאת רק אם יש בציבור שלשה מתענים. ויעלו לתורה מי שצם. אולם אם העלו מי שלא צם ויכול לגרום לחילול ה' אם יורידוהו – אינו חייב לספר שלא צם ויברך כרגיל[28].

מנהג ישראל להרבות בצדקה ביום התענית. כן נותנים צדקה לפני מנחה "אגרא דתעניתא", ויש נוהגים לשער כמו עלות הסעודה שהיה אוכל ביום התענית.

הרבי נהג לומר דברי כיבושין אחרי תפילת מנחה,

יה"ר, שבזכות התענית והתפילות, נזכה לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו וכל הצומות יהיו לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים.

(הערות והארות [email protected])

[1] תענית כו,ב.

[2] בהלכות תענית פ"ה ה"ב כותב הרמבם שזה היה בחורבן ראשון, אנמם יש סוברים שהוא בחורבן שני.

[3] בחורבן בית שני, שהוא עיקר הסיבה לצער שלנו. ולדעת הירושלמי כן הוא בחורבן ראשון שהיה בי"ז תמוז. אמנם לדעת הבבלי בתענית שם, בחורבן ראשון שברו החומה בתשעה בתמוז (ובכ"ז איננו צמים גם ביום זה, כיון שא"א לצום פעמיים בחודש אחד).

[4] ראה תפארת ישראל.

[5] כל זה הוא בשאר צומות – חוץ מתשעה באב. וזאת משום שהוכפלו בו הצרות בחורבן ראשון וחורבן שני ושאר צרות (רש"י מגילה ה,א ד"ה אבל, וראה תוס' ר"ה שם ד"ה הוא).

[6] בראשית ימי הבית השני, שלחו היהודים בגולה שאלה: "האבכה בצום החמישי [תשעה באב] הנזר [מתענוגים] כאשר עשיתי זה כמה שנים"?! כלומר: האם בזמן בית שני  צריכים לצום כמו בזמן הגלות?! זכריה השיב בנבואה: "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי  יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה".הגמרא שואלת  צום או שמחה? ומתרצת שבזמן שיש ביהמ"ק יהיה לששון ושמחה לכן לא צמו

צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי ( ה' רומז על חורבן נוסף) אם יש גזרת מלכות-חובה להתענות. אין גזרת מלכות- רשות.(חוץ מתשעה באב)  כאשר הבית חרב ואין המלכות רודפת אחרי ישראל [כימינו] – הצום תלוי במנהג הציבור והתקבל כחובה.

[7] או"ח תקנ ס"א.

[8] פינת ההלכה ח"ב עמוד 18.

[9] אם התנה לאכול, ולא הזכיר שתיה – מותר גם לשתות. אך אם התנה רק לשתות – אכילה אינה בכלל.

[10] שו"ע סימן תקס"ד ס"א, וראה הפרטים בפסקי תשובות על הסימן הנ"ל.

[11] תקנ ס"ב.משנה ברורה כותב שבעל נפש יחמיר בכולם (מלבד בליל טבילה)

.12נטעי גבריאל פ"ג ס"ג. פסקי תשובות תקס"ז ס"א

[13]פסקי תשובות שם ס"ג.

[14] נטעי גבריאל שם ס"ז.

[15] נטעי גבריאל פ"ד ס"ט. אם רוצה לכפר על שגגתו יכול להתענות.

[16] שו"ע רבינו הזקן סימן תריא ס"ט.

[17] נטעי גבריאל פ"ז ס"א.

[18] נטעי גבריאל פ"ו ס"א.

[19] נטעי גבריאל פ"ה.

[20] תקנ סעיף א.

[21] פסקי תשובות סימן תקנ סעיף א

[22] פסקי תשובות שם, נטעי גבריאל פ"ה חלק ב.

[23] פסקי תשובות ס"א, אישה שהפילה אחר מ' יום להריונה נחשבת כמו מיניקת, שאינה צריכה לצום עד כ"ד חודש, פסקי תשובות שם.

[24] נטעי גבריאל פ"ה.

[25] בהבא לקמן ראה שו"ע סימנים תקסה-ו.

[26] פסקי תשובות סימן תקסה ס"ב.

[27] פסקי תשובות סימן תקסה ס"א.

[28] נטעי גבריאל פרק י"ב