הלכות ומנהגי פורים
השייכים לקביעות שנת תשפ"א
ובקשר עם מגיפת הקורונה ה"י
התקהלויות ובתי-כנסת
- ראשית, נזכיר שוב כי חלה החובה על כל אחד ואחת מאנ"ש להתחסן בהקדם מפני הנגיף. כמו כן, יש להמשיך לשמור על הנחיות משרד הבריאות, לרבות עטיית מסכה ושמירת מרחק.
- הנחיות אלו מקבלות משנה תוקף לקראת ימי הפורים – בהם בדרך כלל יש התכנסויות לקריאת-המגילה ולסעודות פורים. וראה להלן הנחיות הלכתיות בדבר קריאת המגילה.
תענית אסתר
- באופן כללי, לאחר התייעצות עם רופאים ידידים מומחים, דעתנו היא כדלהלן ובמקום ספק יש לפנות לרב המרא-דאתרא בקהילתו ובמידת הצורך יש להתייעץ עם הרופא האישי:
- נשים מעוברות ומיניקות – פטורות מהצום.
- חולה בכלל וכן חולה בקורונה – פטורים מהצום.
- חולים במחלות כרוניות וכן הנמצאים בקבוצת סיכון – פטורים מהצום, ובמקום ספק יתייעצו עם הרופא האישי.
- הנמצאים בבידוד ואינם חולים, יתייעצו עם הרופא האישי המכיר את מצבם בהתאם לרמת החשיפה שלהם לנגיף ורמת הסיכון הרפואי שלהם.
השלמת פרשת זכור
- חולה או מבודד שלא שמע פרשת זכור, באם ייצא מהבידוד עד לפורים – יכוון אז לצאת ידי חובתו בקריאת פרשת "ויבוא עמלק" שקוראים בפורים, שלהרבה פוסקים יוצא בזה ידי חובתו מן התורה, ובנוסף נכון שגם כשתגיע פרשת כי-תצא יכוון לצאת ידי חובת פרשת זכור בקריאתה אז.
- אם לא ייצא מן הבידוד עד לאחר פורים – אזי כשתגיע פרשת כי-תצא יכוון לצאת ידי חובת פרשת זכור בקריאתה אז.
קריאת-המגילה
- חובה על הכל, גברים ונשים, לשמוע את קריאת המגילה בלילה וביום, ואף שבשנים כתיקונן המצוה לקוראה ברב עם, הנה השנה נכון שלא להרבות בהתקהלויות גדולות אלא להתחלק למניינים בחדרים שונים בבית-הכנסת או במניינים קטנים, בחצרות וכדו', לאורך כל הלילה והיום.
- גם השומעים את המגילה בציבור, יזהרו שלא להצטופף יחד, גם לא לצורך שמיעת הקריאה מתוך מגילה כשרה של אחד מהם, אלא אם כן מדובר במחלימים או מחוסנים באופן מלא או בני משפחה גרעינית אחת.
- מי שאין לפניו מגילה כשרה והפסיד שמיעת כמה מילים, בדיעבד יכול להשלימם גם מתוך החומש.
- מי שנמצא בבידוד, יכול לקרוא את המגילה בעצמו ללא מנין מתוך מגילה כשרה, אף בלא ניגון וטעמים, או שיקראו עבורו כשהוא שומע את המגילה מחלון ביתו, מחדר המדרגות או מחדר סמוך. באם אין לו מגילה כשרה ואין לו מי שיקרא לפניו – יקראנה מתוך החומש ללא ברכה.
- קריאת המגילה צריכה להישמע מקול אדם ולא מקול של מכונה, ולכן אין אפשרות לשמוע את קריאת המגילה באמצעות טלפון או רדיו או זום וכיו"ב.
- כשקוראים את המגילה ללא מנין – קוראים אותה בברכותיה (והדבר נכון גם בירושלים עיה"ק בשנה זו, וכפי המנהג, למרות שהקריאה מוקדמת ליום י"ד), אבל אין אומרים ברכת "הרב את ריבנו" שלאחריה. ויש אומרים שמכל מקום נכון לאומרה בלא שם ומלכות.
בקריאה לנשים בלבד אין מברכים (בשם ומלכות) ברכת "הרב את ריבנו", גם לא כשיש עשר נשים.
- בשנה זו, עקב כך שגם בירושלים קוראים את המגילה ביום שישי, י"ד באדר, הנה לדעת רבים מהפוסקים זמן חיוב קריאת המגילה של בני ירושלים נעקר ליום זה, וממילא גם בן ירושלים יכול לקרוא עבור בני הפרזות ולהיפך ולהוציאם ידי חובה בברכה.
עם זאת, נכון שלא לסמוך לכתחילה, שבן הפרזות יקרא עבור בני ירושלים, שכן הוא מחויב מדרבנן והם מחויבים מדברי קבלה. מאידך, בן ירושלים יכול לקרוא עבור בני הפרזות גם לכתחילה.
אכילה ולימוד קודם המגילה
- בלילה, החל מחצי שעה קודם צאת-הכוכבים וכן בבוקר, אין לאכול עד לאחר שישמע קריאת-המגילה, בין בלילה ובין ביום , ונהגו להימנע מכל טעימה קודם קריאת המגילה
- אין מניעה ללמוד קודם קריאת-המגילה.
- מי שהוא חלוש, יכול לטעום מעט מזונות פחות מכביצה או פירות וכיו"ב, ואם הטעימה אינה מספקת לו ויוכל לבוא לידי חולי – יכול לאכול ויעמיד שומר שיזכיר לו לקרוא את המגילה.
- גם הנשים לא יאכלו קודם קריאת-המגילה, ולמי שקשה להן, ובפרט מעוברות ומיניקות, או מי שתשמע את המגילה רק בשעה מאוחרת – יכולות להקל בטעימה, כנ"ל.
- לפיכך, הפטורים מהתענית (או הקוראים את המגילה שלא במוצאי התענית) – ראוי להם שיאכלו כראוי לפני חצי השעה שלפני צאת-הכוכבים, כך שלא יזדקקו לאכול בתחילת הלילה לפני המגילה.
הכנות לשבת
- לכתחילה יש להימנע מלהסתפר בפורים אף שחל בערב-שבת, אך במקום הצורך ניתן להקל.
- ניתן לגזוז ציפורניים בפורים החל בערב שבת.
- יש להסיר איפור וצבע המרוח על הפנים וכיו"ב קודם השבת.
במידה ולא הספיקו לעשות זאת לפני שבת – יש מקום להקל מפני כבוד הבריות, אך יש להקפיד לעשות זאת באמצעות מים וסבון נוזלי מתאים, ולא באמצעות קרם משום איסור ממרח, וכן לא באמצעות מטלית, ספוג וכיו"ב משום איסור סחיטה. אך היתר זה אינו מועיל למחיקת ציור או צורה שעשו על הפנים וכיו"ב, שיש בזה גם משום מוחק.
סעודת פורים בערב שבת (לבני הפרזות)
- ע"פ ההלכה יש מניעה לערוך בערב שבת סעודת מצוה ובפרט סעודה גדולה כסעודת פורים שעיקרה משתה היין עד דלא ידע, מפני כבוד השבת, כדי שיוכלו לאכול סעודת שבת לתיאבון. ולכן יש לערוך את הסעודה בבוקר, לכתחילה קודם חצות היום, ועכ"פ לכתחילה להתחיל אותה קודם "שעה עשירית" ולברך ברכת המזון קודם כניסת השבת, ואף בזאת יש להיזהר באופן שיאכל סעודת שבת לתיאבון.
- אם מברך ברכת-המזון לאחר השקיעה אומר רק "ועל הניסים" ואינו אומר "רצה".
- באם הסעודה נערכת לאחר חצות, יש להשתדל להתפלל מנחה קודם הסעודה.
- יש אפשרות לערוך את הסעודה סמוך לשקיעה ולהמשיכה כסעודת שבת כדין "פורס מפה ומקדש" (כדלהלן), וכך היה נהוג בעבר גם בבית-חיינו בהזדמנויות שונות ויש מקומות הנוהגים כך גם כיום, אולם בשנת תשד"מ הופסקה הנהגה זו בבית-חיינו, כיון שלא הכל יודעים את ההלכות הנוגעות בזה ויש חשש שחלק מהקהל יטעה וייכשל בברכות לבטלה וכיו"ב.
- מאידך, יש מקומות בהם סדר זה מתאים, ולעיתים אף האפשרות הסבירה ביותר, ויכולים לנהל את הסעודה ע"פ כל ההנחיות ההלכתיות, לכן נסכם ההלכות בקצרה באופן מעשי למעוניינים לעשות כן:
- יש להתפלל מנחה לפני הסעודה.
- התחלת הסעודה, עם שתיית יין וכו' כראוי בפורים, ולכתחילה עיקר הסעודה צריכה להיות מבעוד יום, לפני השקיעה – היינו מנה אחת ועכ"פ כזית פת.
- לפני השקיעה – הנשים מדליקות נרות שבת (ואם אין נשים – לכאורה צריך שאחד המסובים ידליק נרות, בברכה).
- בשקיעה מפסיקים כולם לאכול עד לאחר הקידוש (אפשר לקדש גם לפני השקיעה – עכ"פ אם התפללו מנחה לפני פלג המנחה).
- כשרוצים לקדש – מביאים לחם-משנה (ולכתחילה לכל המסובים), ומכסים את כל הלחם שעל השולחנות.
- אומרים נוסח הקידוש הרגיל, החל מ"שלום עליכם" וכו', למעט ברכת "בורא פרי הגפן", אם כבר שתו יין.
- אחרי הקידוש מסירים את הכיסוי מהלחם ובוצעים מהלחם משנה בלי ברכת המוציא.
- אחרי צאת הכוכבים צריכים לכתחילה לאכול לפחות כזית פת, כדי לקיים מצוות סעודת שבת בלילה ממש.
- בברכת המזון, מי שאכל גם מבעוד יום וגם בלילה – למנהגנו אומר את שתי ההזכרות, "ועל הניסים" ו"רצה", כל אחת במקומה וכן "הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו שבת" כו'.
- אחרי ברכת המזון – קבלת שבת וערבית, ואין צורך לעשות שוב קידוש או סעודה.
- באם התפללו ערבית באמצע הסעודה – אינו מזכיר "ועל הניסים" בברכת המזון.
- מי שחושש שמחמת הארגון והעיסוק בקריאת המגילה ומבצע פורים עד הרגע האחרון וכדו' לא יוכל לאכול קודם השקיעה, מוטב שיאכל סעודה קטנה קודם חצות, ואחר כך ימשיך בשמחת פורים ויסעד שוב בהרחבה.
מתנות לאביונים
- כל מי שהוא בגדר "עני" מוגדר כ"אביון" לענין "מתנות לאביונים" , וגדר עני בזמננו הוא – כל מי שאין בידו די לצרכים ההכרחיים של בני-ביתו בחודש זה, או שנפלו עליו הוצאות חריגות, כגון הוצאות רפואיות או לצורך נישואי ילדיו או מגוריו ההכרחיים וכיו"ב.
- מצוה להרבות ולהדר במתנות לאביונים יותר מבשאר מצוות פורים, בפרט בשנה זו, עקב המצב הכלכלי הקשה שפקד רבים מאחב"י בשל המגפה ה"י.
- יש להקפיד שהכסף יגיע לאביונים ביום הפורים עצמו. אפשר גם להעביר כסף לבית חב"ד וכיו"ב קודם פורים והם יהיו השלוחים לתת עבורו את המתנות ביום הפורים עצמו, אכן יש לדאוג שמלוא הכסף שהגיע למטרה זו יועבר לאביונים ביום הפורים.
"פורים המשולש"
- יצוין, כי הרבי כותב שנכון שגם בני הפרזות יציינו את שמחת הפורים בקביעות זו גם ביום שבת וביום ראשון במשתה ושמחה, משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים.
