בלוג

הלכות והליכות

דיני ומנהגי תשעת הימים

מוגש ע"י 'מוקד הלכה' שע"י בית דין רבני חב"ד באה"ק[1]

ראש חודש מנחם-אב

• דיני תשעת הימים מתחילים מליל ראש חודש מנחם-אב בשקיעת החמה[2].
• כשחל תשעה באב בשבת, נחשב כל השבוע שלפניו כ'שבוע שחל בו תשעה באב' לענין דברים האסורים מדינא, כתפירה וכיבוס, ולא לענין שאר דברים האסורים מצד מנהג או שנויים במחלוקת הפוסקים[3].

בנייה, צביעה ותיקוני הבית

• החל מראש חודש אב אין לעסוק בבניית בית כאשר הבנייה היא להרווחה בלבד, אפילו התחיל בזה קודם ראש חודש אב[4].
• יש מקילים בבניית בית בארץ ישראל אם התחילו בבנייתו קודם ראש חודש אב[5].
• באם הפסקת הבנייה לימים אלו עלולה לגרום לאיזה קלקול במה שכבר נבנה – מותר להמשיך ולבנות כדי הצורך[6].
• אם שכר פועל נכרי בקבלנות שיצבע עבורו את הבית והתחיל בעבודתו לפני ראש חודש אב – יכול לסיים את עבודתו, ונכון שיודיענו מראש שיסיים עד ראש חודש אב[7].
• בשאר מקרי צורך להמשך הבנייה – יש לשאול רב מורה-הוראה.
• אין לצבוע ולערוך שיפוצים בבית בימים אלו[8].
• איסור הצביעה הוא גם באם התחיל בזה קודם ראש חודש אב[9]. אולם אם שכר פועל נכרי בקבלנות שיצבע עבורו את הבית והתחיל בעבודתו לפני ראש חודש אב – יכול לסיים את עבודתו, ונכון שיודיענו מראש שיסיים עד ראש חודש אב[10].

קניית ושכירות בית

• יש להימנע מלהיכנס לדירה חדשה בימים אלו, ומוטב שלא להיכנס כלל לדירה בחודש אב, באם הדבר מתאפשר[11].
• במקום שאי המעבר, השכירות או הקנייה בימים אלו, תגרום לו להפסד מרובה או שיקדימוהו וכיו"ב – אפשר להקל ולבצע את עסקת השכירות או הקנייה וכן להיכנס לדירה בימים אלו[12].

קניית ולבישת בגדים חדשים

• בשונה מאיסור לבישת בגדים חדשים מי"ז בתמוז עד ר"ח אב, שהוא מצד שאסור לברך "שהחיינו" בימים אלו, איסור הלבישה בתשעת הימים הוא מצד שמחה וחמור הוא יותר. מסיבה זו אסור ללבוש גם בגדים חדשים פשוטים[13].
• במקרי צורך בלבישת בגדים חדשים – יש לשאול רב מורה-הוראה.
• כמו כן חל איסור על קניית בגדים בימים אלו, אמנם במקום צורך או דבר האבד, או שאין לו בגד אחר, או שהבגד מוצע כעת במחיר זול שלא יחזור בקרוב, וכן אם נמצא במקום שיכול לקנות שם בגדים שלא נמכרים במקומו – אפשר להקל[14].
• נעלי בד לתשעה-באב יש להכין קודם ראש חודש אב, אכן מאיזושהי סיבה לא הספיק לקנותם – יכול לקנותם לצורך השימוש בתשעה באב[15].

קניית כלים ורהיטים חדשים ותכשיטים

• החל מראש חודש אב אין לקנות או לקבל לביתו כלים ורהיטים חדשים שנרכשו קודם לכן[16].

תפירה ותיקון בגדים

• אסור לתפור או לתקן בגדים חדשים בימים אלו[17].
• בגדים ישנים שנקרעו, ובהתאם לזה גם תפירת כפתור שנפל וכיו"ב – מותר לתקנם בימים אלו[18].

רחיצת הגוף

• רחיצה של תענוג אסורה בימים אלו, אולם ניתן להתרחץ כדי להעביר הזוהמא, במים קרים מן הרגיל בכל השנה[19].
• במקומות חמים מאוד ובמצב שהדבר נצרך אפשר להקל להתרחץ גם במים חמים ואף בסבון, ומכל מקום יעשו כן רק כדי הנצרך להעברת הזוהמא בלבד וכפי הנחוץ ולא לתענוג[20].
• רחיצה לצורך מצוה – מותרת כרגיל[21].
• טבילה במקוה למי שרגיל בטבילה כל יום – מותרת, ויזהר לטבול ולצאת מיד[22].
• שחייה בבריכה לצרכים רפואיים בהתאם לפקודת רופא מותרת אף בימים אלו[23], אך יעשו זאת בצנעא או בבריכות המיועדות לכך[24].

 

כיבוס וגיהוץ בגדים

• החל מראש חודש מנחם-אב נוהגים לאסור לכבס בגדים[25] וכן ללבוש בגדים מכובסים, ובכלל זה גם לאחר גיהוץ וניקוי יבש[26].
• לכבוד שבת לובשים בגדי שבת כרגיל, כדי שלא לנהוג באבלות בפרהסיא[27].
• קטנים (עד גיל שש[28], ובמקרה הצורך עד גיל בר מצווה[29]) מותרים ללבוש בגדים מכובסים עד שבוע שחל בו תשעה באב, ואם חסר להם בגדים – מותר גם לכבס[30]. לקטנים ביותר מותר להלביש בגדים מכובסים כל תשעת הימים[31].
• הדברים אמורים רק לגבי הבגדים העליונים, ולא לגבי לבנים וגרביים, אותם ניתן ללבוש מכובסים[32].
• מאחר שכאמור אין ללבוש בגדים מכובסים בימים אלו, לכן יש להכין לתקופה זו מספר בגדים משומשים, ונהוג ללבוש לפני ראש חודש (עד ערב ראש חודש לפני השקיעה) את הבגדים הללו, כל אחד למשך זמן ניכר[33], ובכך נחשבים כמשומשים ויהיה מותר ללובשם בימים אלו.
• כן ניתן לצורך זה ללבוש מספר בגדים יחד, אחד על השני, למשך זמן ניכר, ובכך להכינם ללבישה לתשעת הימים[34].
• מי שלא הספיק לעשות זאת ונצרך לבגד מכובס במהלך תשעת הימים – יכול לזורקו על הריצפה ולדרוך עליו קודם שילבשנו, ובכך ייחשב כמשומש[35].
• אודות גיהוץ בגדים שכבר לבש אותם קודם ראש חודש, נהוג לאסור, הגם שפעולת הגיהוץ שבימינו שונה מפעולת הגיהוץ בימים עברו, שהיה חלק מכיבוסו וחידושו של הבגד – שכן אף הגיהוץ שבימינו הוא חלק מטיפוח גופו ובגדיו[36], האסורה בימים אלו, מה גם שלעיתים הגיהוץ נעשה באופן מדויק ומקצועי. אך עם זאת, בשעת הדחק או לכבוד שבת, ניתן לסמוך על המקילים[37].
• אין מניעה להניח מפות מכובסות על השולחן לכבוד שבת[38], אולם אין להציע את המיטות בסדינים וכלי מיטה מכובסים בימים אלו[39].
• פאה נכרית הרי היא בכלל "בגד", ואין לחפוף אותה ולטפל בה בימים אלו באופן מקצועי, ומותר רק לסרקה סירוק פשוט הנעשה בבית[40].

 

אכילת בשר ושתיית יין

• יש להימנע מאכילת בשר ושתיית יין החל מראש חודש אב[41].
• יש הנוהגים לאכול בשר ולשתות יין בסעודות מצוה הנערכות בימים אלו[42], והרבי גם עורר על עריכת סיומי מסכת בכל יום מתשעת הימים, כדי להרבות בשמחה המותרת[43], אם כי בפועל לא נהוג בחב"ד לאכול בשר ולשתות יין בסעודות סיומי מסכת בימים אלו[44].
• ברית הנערכת בימים אלו, ניתן להגיש בה בשר למנין מצומצם מהקרואים מלבד בעלי הברית[45].
• בשבת שבתשעת הימים אוכלים בשר ושותים יין כבכל שבתות השנה[46], ואף יותר מכך, בכדי להדגיש שאין אבלות בשבת[47].
• וכן מותר לטעום בערב שבת ממאכלי השבת כדי לבדוק טעמם בלבד ולפלוט מיד[48].
• באיסור אכילת הבשר נכללים כל סוגי הבשר, בשר בהמה ובשר עוף[49], אבל אכילת דגים מותרת.
• נהוג להחמיר שאין אוכלים גם תבשיל שרק נתבשל עם בשר, אף שאינו אוכל את הבשר עצמו. אם כי מותר לבשל בסיר בשרי, אם לא מורגש במאכלים טעם הבשר[50].
• באיסור שתיית יין נכללים כל סוגי היין, וכן מיץ ענבים[51], אך לא נהוג לאסור שאר משקים חריפים ואלכוהוליים[52].
• כמו כן אין לערב יין בתבשילים[53].
• אין להאכיל בשר אף לקטנים, גם קודם שהגיעו לגיל חינוך, אולם חולה או קטן עד גיל שש (ויש אומרים עד גיל תשע), הזקוקים לאכילת בשר – מותר לתת להם. כן מותר ליולדת לאכול בשר לצורך התחזקותה, וכן למינקת הזקוקה לכך, להרבות החלב[54].

 

מוצאי הצום

• במוצאי התענית עד ליום העשירי באב אחר חצות היום נוהגים במנהגי האבלות[55] הנהוגים בתשעת הימים[56].
• כאשר תשעה באב חל בשבת נוהגים רק שאין אוכלים בשר ואין שותים יין עד הבוקר[57]. אולם שאר מנהגי האבלות, ככיבוס, תספורת, ריקודים ומחולות ושמיעת כלי זמר וברכת "שהחיינו" – מותרים מיד עם סיום הצום[58].

 

 

 

[1] מדריך זה מתייחס לאסור והמותר בעיקר בתשעת הימים, מעבר לאיסורים הקיימים בכל בין המצרים, שכבר פורטו במדריך לדיני ומנהגי בין המצרים.

המדריך מלוקט מדברי הפוסקים עד אחרוני זמננו והמובא בכתבי רבותינו נשיאנו בענינים אלו וע"פ הפסיקה המקובלת בין רבני חב"ד, ובהכנתו נעזרנו בליקוטי שונים שנערכו עם השנים, ובפרט בס' הלכות ומנהגי חב"ד ובמדור ההלכה 'הלכות בטעמיהן' בשבועון כפר חב"ד, כמו גם בתשובות שנענו במסגרת מוקד ההלכה שע"י בית-דין רבני חב"ד באה"ק.

כאן המקום להודות להרה"ת הרב מנחם מענדל והבה שי', רב ומו"צ וראש כולל להוראה בכפר חב"ד, על עריכת המדריך, וכן לרבנים חברי ביה"ד ומורי-ההוראה שליט"א שהואילו מטובם להגיה מדריך זה ולהוסיף את הערותיהם החשובות, וזכות הרבים תלוי בהם.

[2] ראה מג"א סי' תקנא סקכ"ו. נטעי גבריאל, הל' בין המצרים, פל"ה סט"ו. פסקי תשובות סי' תקנא אות כב.

[3] פסקי תשובות שם אות כג. לקוטי שיחות חל"ג ע' 157.

[4] שו"ע סי' תקנא ס"ב. מג"א שם סק"ז. משנ"ב סקי"ב.

[5] נטעי גבריאל, הל' בין המצרים, פכ"ח ס"ד.

[6] שיירי כנה"ג סי' תקנא הגה"ט סק"ב.

[7] נטעי גבריאל שם ס"ז. וש"נ.

[8] לפי שו"ע סי' תקנא ס"ב, שאסור לעשות בנין של ציור וכיור. נטעי גבריאל, הל' בין המצרים, פכ"ט ס"א.

[9] נטעי גבריאל שם ס"ב.

[10] לפי נטעי גבריאל שם פכ"ח ס"ז. וש"נ.

[11] שכן, הגם שלא בכל מצב מברכים "שהחיינו" בכניסה לדירה חדשה, מ"מ יש בדבר משום שמחה וכן הוא לסימנא טבא – ראה נטעי גבריאל שם פי"ט ס"א ופכ"ח ס"י. וראה גם אגרות קודש חי"ט ע' שצ לגבי כניסה לדירה בחודש אב.

[12] נטעי גבריאל שם פכ"ח ס"י-יא. פסקי תשובות סי' תקנא אות יב.

[13] ראה שו"ע שם ס"ו. א"ר סי' תקנא סקי"ז. נטעי גבריאל פל"א ס"א ובהערות שם.

[14] ראה מג"א סי' תקנא סקכ"א. נטעי גבריאל שם ס"ו-ז וס"ט ובהערות שם. וש"נ.

[15] כף החיים סי' תקנא סקצ"ו. שו"ת אגרות משה או"ח ח"ג סי' פ. וראה עוד נטעי גבריאל שם פל"ב ס"ו.

[16] נטעי גבריאל שם פ"ל ס"א ובהערות שם.

[17] שו"ע סי' תקנא ס"ז.

[18] ראה נטעי גבריאל, הל' בין המצרים, פל"ז ס"ב ובהערות שם.

[19] שו"ע שם סט"ז. ערוך השולחן שם סקל"ז.

[20] ראה שו"ת אגרות משה אה"ע ח"ד סי' פד אות ד. נטעי גבריאל פמ"ב ס"ג-ד ובהערות שם.

[21] רמ"א וביאור הלכה שם.

[22] א"א מבוטשאטש סי' תקנא. ערוך השולחן שם סקל"ה. נטעי גבריאל שם סי"א.

[23] נשמת אברהם סי' תקנא.

[24] שרש מיעקב יו"ד סי' שעח. נטעי גבריאל שם סט"ז.

[25] אפילו במים בלבד – שו"ע שם ס"ג.

ויש מחמירים שלא לכבס במים אפילו כתם מקומי, ובכל אופן אם מתבייש לצאת עמו מותר לו לנקותו באופן נקודתי – ראה פסקי תשובות שם סקי"ח.

[26] שו"ת אגרות משה או"ח סי' עט.

[27] רמ"א שם ס"ג.

[28] פסקי תשובות שם סקמ"ה.

[29] פרי מגדים שם א"א סקל"ח.

[30] וכן יכול לקנות עבורם בגד חדש, ואדרבה יש עדיפות לקנות מאשר לכבס משום שהאיסור לכבס הוזכר בגמרא, מה שאין כן קניה, (נטעי גבריאל, הל' בין המצרים, פל"ז ס"ז ובמילואים והוספות שם ע' לז).

[31] נטעי גבריאל שם מילואים והוספות ע' מא. פסקי תשובות שם סקמ"ה.

[32] פסקי תשובות שם סקי"ז. נטעי גבריאל שם פל"ד ס"ה-ו.

[33] ובשיעור זמן הלבישה לפני תשעת הימים נחלקו הדעות, יש אומרים שעה אחת וי"א חצי שעה (פסקי תשובות שם הע' 113. נטעי גבריאל שם ס"ג). ויש שכתבו שכ"ק אדמו"ר לבש ופשט את כל הבגדים לתשעת הימים, אחד אחרי השני.

[34] כן כתבו כמה אחרונים ע"פ דין דליקה בשבת – ראה שו"ע אדה"ז סי' שלד ס"י.

[35] נטעי גבריאל שם ס"ד. פסקי תשובות שם הע' 103.

[36] שו"ע שם.

[37] נטעי גבריאל שם פל"ה סעי' כח.

[38] וראה נטעי גבריאל שם פמ"ד ס"ה, דאם אין לו מפה מגוהצת רשאי לגהצה לכבוד שבת.

[39] ברמ"א שם דמציעים לבנים לכבוד שבת. ומפשטות לשונו משמע דה"ה לסדינים. אמנם הט"ז שם סק"ד כתב בשם רש"ל לאסור הצעת הסדינים. וכן הביאוהו הב"ל והשיורי כנה"ג בהגהות ב"י שם סקמ"א. וכ"כ להחמיר הא"ר שם סקי"א, הפמ"ג שם משב"ז סק"ד, משנ"ב שם סקל"ג. וכיו"ב מבואר ביו"ד סי' שפט לגבי אבלות.

[40] פסקי תשובות שם סק"כ.

[41] שו"ע שם ס"ט. משנה ברורה סי' תקנב סק"ג.

[42] רמ"א שם ס"י.

[43] שלחן מנחם סי' רסז.

[44] לקוטי שיחות חכ"ג ע' 223 לפי ספר המנהגים ע' 46. הלכות ומנהגי חב"ד ע' 272 הע' 21

[45] ראה רמ"א סי' תקנא ס"י: "ובסעודת מצוה, כגון מילה ופדיון הבן .. אוכלים בשר ושותין יין כל השייכים לסעודה, אבל יש לצמצם שלא להוסיף. ובשבוע שחל ט' באב בתוכה – אין לאכול בשר ולשתות יין רק מנין מצומצם". משמע שעיקר האיסור הוא בשבוע שחל בו תשעה באב. וכן הזכירו אדה"ז בקו"א לסי' רמט סק"א.

אולם בסי' קצו ס"ז כתב אדה"ז בדין צירוף לזימון: "וכן בסעודת מצוה מראש חודש אב עד תשעה באב שמקצת הקרואים אוכלים גבינה, כמו שיתבאר בסי' תקנא, כיון שנזהרים מבשר מחמת המנהג". מבואר שהסעודת מצוה שאוכלים בה בשר רק מקצת הקרואים היא בכל תשעת הימים. ודלא כהרמ"א הנז', ואף לו לפי המקורות שבשוה"ג שם – במג"א שם סק"א בשם אגודה ברכות סי' קסד ורוקח הל' סעודה סי' שלד.

אכן הלבוש חולק על הרמ"א בזה וכותב: "כל סעודות מצוה שתארע מראש חודש עד התענית .. כגון סעודת מילה .. מותר לקבץ שם עשרה מצומצמים עם בני המצוה ואוכלין בשר ושותין יין .. ויש לוקחין עשרה מלבד הקרובים השייכים לבעל הסעודה".

הרי שאף שהזכיר דעת הרמ"א בקו"א, מ"מ לענין הלכה בשולחנו פסק אדה"ז כדעת הלבוש שצמצום אכילת בשר בסעודת ברית אינו שייך רק בשבוע שחל בו תשעה באב אלא בכל תשעת הימים (ראה בכ"ז קובץ הערות וביאורים גל' א'קיא ע' 77 ואילך). וכן דעת כו"כ מרבני חב"ד.

[46] משנה ברורה שם סקנ"ט.

[47] שלחן מנחם או"ח סי' רסה.

[48] שו"ת התעוררות תשובה סי' קסט. פסקי תשובות שם סק"מ.

[49] שו"ע שם.

[50] משנ"ב סי' תקנא סקס"ג. כף החיים שם סקמ"ב.

[51] משנה ברורה שם סקס"ו. פסקי תשובות שם סקמ"א.

[52] רמ"א שם סי"א.

[53] ראה שערי תשובה שם סק"ט. משנ"ב שם סקס"ג. פסקי תשובות שם סקל"ט. וש"נ.

[54] פסקי תשובות שם סקמ"ב.

[55] שו"ע סי' תקנח ס"א.

[56] מג"א שם סק"א. פמ"ג שם משבצות זהב סק"א. מקור חיים שם. וראה עוד נטעי גבריאל, הל' בין המצרים, פפ"ח הע' א.

[57] רמ"א שם ובמג"א שם סק"ד. וראה גם פסקי תשובות שם אות ג.

[58] משנ"ב שם סק"ד. לוח כולל חב"ד. פסקי תשובות שם. נטעי גבריאל שם סופצ"ו.