הלכות* לראש-השנה וסדר תפילת יחיד
לחולים ולמבודדים וכל מי שאינו יכול לצאת מביתו
ערב ראש השנה תשפ"ב
*ההלכות במילואן בתוספת מ"מ מופיעות ב'מדריך לראש השנה' הכללי
התרת נדרים
- מי שאינו יכול לבוא לבית-הכנסת להתרת נדרים בערב ראש-השנה בפני עשרה – אם מתאפשר לו, יכול לעשות ההתרה עם שלשה מתירים (חוץ ממנו). המתירים יכולים להיות גם מבני משפחתו, אך הם צריכים להיות גברים מעל גיל מצוות.
- אם אין באפשרותו לעשות ההתרה אפילו בפני שלושה – יכול לסמוך על התרת נדרים באמצעות הטלפון, הזום וכיו"ב, אולם המתירים צריכים להיות במקום אחד.
- בשנה זו – מיד לאחר התרת נדרים יאמר גם את נוסח הפרוזבול כדלהלן.
פרוזבול
- בערב ראש-השנה של שנת השמיטה, כבשנה זו, עורכים "פרוזבול". את הפרוזבול עורכים לאחר התרת נדרים, במעמד שלשה אנשים ויותר, וזאת באמירת הנוסח: "הריני מוסר לפניכם כל חובות שיש לי שאגבה אותם כל זמן שארצה" או בחתימה על שטר פרוזבול של בית דין.
- כבית דין לענין זה יכולים להיות כל שלשה אנשים כשרים, וכן גם בני ביתו הגברים שמעל גיל מצוות יכולים לשמש כבית דין, ואומר בפניהם את נוסח הפרוזבול.
- כמו כן יכול לעשות זאת על ידי הטלפון או למנות שליח שיאמר במקומו את נוסח הפרוזבול בפניהם או יחתום על השטר.
תקיעת שופר
- הבריאים אינם אוכלים קודם התקיעות (בשתיה יש מקום להקל), אולם מי שהוא חולה או חלוש (בפרט בשנה זו, בשל החשש מהנגיף) – יכול לאכול ולשתות כרגיל.
- אם אינו יכול לתקוע בשופר בעצמו ומזמין מישהו שיתקע עבורו, יוצא ידי חובה גם אם שומע התקיעה מחוץ לדלת או לחלון, וטוב שיפתח הדלת או החלון.
- לכתחילה יש לשמוע תקיעת שופר לאחר שלוש שעות ביום [3 שעות 'זמניות' אחרי נץ החמה, בשנה זו בשעה 9:30 בערך (לפי אופק תל אביב)], אך באם הדבר אינו מתאפשר מותר החל מנץ החמה [ובשעת הדחק החל מ'עלות השחר'], ועד לשקיעת החמה.
- אם התוקע עבורו יכול לבוא ולתקוע בשבילו רק לפני תפילת שחרית – יכול לשמוע התקיעות קודם התפילה.
- החולה או החלוש שאינו יכול לעמוד בעת שמיעת קול השופר – רשאי לשבת בשעת התקיעות, ורק התוקע יעמוד. וכן אם תוקע לעצמו ואינו יכול לעמוד – רשאי לתקוע בישיבה.
- יחיד התוקע לעצמו (או שתוקעים בעבורו) אינו תוקע אלא השלושים קולות שבסדר ה'תקיעות דמיושב' ואינו תוקע לעצמו בתפילת מוסף כלל.
ומכל-מקום, יכול לתקוע לאחר תפילת מוסף לעצמו ולהשלים למאה קולות, שכן יש ענין לשמוע מאה קולות ביום זה, ואין בזה משום תקיעות לחינם. ואם קשה לו יכול לשבת בתקיעות אלו, כנ"ל.
- ב'תקיעות דמיושב' הנ"ל, בעת תקיעת סדר תשר"ת יש לתקוע שברים ותרועה בנשימה אחת.
אך בסדר תשר"ת שבתקיעות ההשלמה למאה קולות הנ"ל, יעשה הפסק נשימה בין השברים לתרועה.
- אורך התקיעה בסדר תש"ת או תר"ת צריכה להיות באורך של השברים או התרועה שביניהם, והוא כ-2-3 שניות, ובסדר תשר"ת – כאורך השברים והתרועה שביניהם, והוא כ-4-5 שניות.
- באם תוקע אדם אחר עבור המבודד/החולה, אם התוקע עבורו יצא ידי חובה קודם או שאינו רוצה לצאת ידי חובה בתקיעות אלו – לכתחילה יברך המבודד/החולה את הברכות, אך באם אינו יכול וכיו"ב – יברך התוקע עבורו. ובאם מדובר באשה מבודדת/חולה אין לתוקע לברך בשבילה אלא עליה לברך בעצמה, ואם אין ביכולתה לברך – יתקע לה ללא ברכה.
- ביום ב' דראש השנה יש להשתדל ללבוש בגד חדש, עבור ברכת שהחיינו שבברכות תקיעת שופר.
"תשליך"
- המבודד/החולה, אם יסיים הבידוד בתוך עשרת-ימי-תשובה – ילך אז ל"תשליך" [ובאם הדבר מתאפשר ילך ביום ח' בתשרי הנקרא בשם 'יום י"ג מדות'], ואם לא או שיש חשש שישכח – יכול לומר ה"תשליך" בביתו ליד אקווריום עם דגים או ברז פתוח.
סדר התפילות ליחיד
מנחת ערב ראש-השנה:
קרבנות, אשרי, שמו"ע – כבכל ערב יום טוב (שחל בחול), "לדוד ה' אורי", "עלינו".
ערבית ליל א' דראש-השנה:
מתחילים שיר המעלות,
מעריב של יום טוב,
תפילת שמו"ע דראש-השנה,
"לדוד מזמור",
"עלינו לשבח",
"לשנה טובה תכתב ותחתם"
שחרית יום א' דראש-השנה:
[אפשר לאכול ולשתות קודם התפלה, כבכל השנה]
תפלת שחרית של יום-טוב
באמירת 'המלך' שבתפילת 'נשמת' אומרים 'המלך יושב' [ולא 'היושב' כבכל השנה]
לאחר "ישתבח" אומרים "שיר המעלות ממעמקים" וגו',
תפילת שמו"ע דראש-השנה,
[היחיד יכול לומר הפיוטים הנמצאים בחזרת הש"ץ, מלבד הקטעים השייכים לש"ץ בלבד כמו 'מסוד חכמים', וכדו']
"אבינו מלכנו"
"שיר של יום", "הושיענו", "לדוד ה' אורי",
אין לומר "ויהי בנסוע" וכו' ולא "ה' ה'" ו"רבונו של עולם" שלפני "בריך שמיה"
קריאת-התורה וההפטרה מתוך החומש,
לכתחילה יש לשמוע תקיעת שופר לאחר שלוש שעות ביום [בשעה 9:30 בערך (לפי אופק תל אביב)], אך באם הדבר אינו מתאפשר מותר החל מנץ החמה [ובשעת הדחק החל מ'עלות השחר']
סדר תקיעת שופר שבמחזור: "למנצח לבני קורח" ז' פעמים, "מן המיצר" וכו', ברכות, תקיעת שלושים קולות, "אשרי העם" וכו'.
[אם אין באפשרותו לשמוע התקיעות על סדר התפילה – יכול לשמוע התקיעות במשך כל היום ויאמר אז את סדר תקיעת שופר שבמחזור]
מוסף יום א' דראש-השנה:
לכתחילה יש להתפלל מוסף לאחר שלוש שעות ביום [בשנה זו, בשעה 9:30 בערך]
"אשרי"
תפלת מוסף של ראש-השנה,
אין היחיד תוקע בשופר בתפילת מוסף כלל, אבל רצוי להשלים אחר התפילה את סך תקיעות השופר למאה קולות [דהיינו שיתקע שבע פעמים תשר"ת, תש"ת, תר"ת],
היחיד יכול לומר הפיוטים הנמצאים בחזרת הש"ץ, כולל "ונתנה תוקף" וכו', וכן "אבינו מלכנו זכור רחמיך" ו"ובספר חיים" הארוך שבסוף חזרת הש"ץ. אך אין לומר את הפיוטים השייכים לש"ץ בלבד כמו 'מסוד חכמים' "אוחילה לא-ל" וכו' וכמובן שאין צריך לכרוע ב'עלינו לשבח', או לומר פסוקי 'מלכויות זכרונות ושופרות' וכו'
"קוה", "אין כאלוקינו" וכו', "עלינו לשבח",
תהלים: פרק כ', פרקו של הרבי, פרקו האישי, תהלים ליום א' בחודש, ג' פרקים (פח-צ)
שש זכירות
מנחה יום א' דראש-השנה:
קרבנות,
"אשרי" ו"ובא לציון",
תפילת שמו"ע דראש-השנה,
"אבינו מלכנו",
"לדוד ה' אורי",
"עלינו לשבח"
סדר "תשליך"
אם יסיים הבידוד בתוך עשרת-ימי-תשובה – ילך אז ל"תשליך", ואם לא או שיש חשש שישכח – יכול לומר ה"תשליך" בביתו ליד אקווריום עם דגים או ברז פתוח.
ליל ב' דראש-השנה:
תפילת ערבית כמו אתמול,
לאחר שמו"ע – "לדוד מזמור",
"עלינו לשבח"
שחרית יום ב' דראש-השנה:
תפלת שחרית כמו אתמול,
"אבינו מלכנו",
"שיר של יום", "הושיענו", "לדוד ה' אורי",
קריאת-התורה וההפטרה מתוך החומש,
סדר תקיעת שופר, כמו אתמול
[באם אפשר, יש להשתדל ללבוש בגד חדש, בשביל אמירת שהחיינו שבברכות תקיעת שופר]
מוסף יום ב' דראש-השנה:
"אשרי"
תפלת מוסף של ראש-השנה כמו אתמול,
תהלים: פרק כ', פרקו של הרבי, פרקו האישי, תהלים ליום ב' בחודש, ג' פרקים (צא-צג)
מנחה יום ב' דראש-השנה:
כמו אתמול
התוועדות עם ניגוני רבותינו נשיאינו ולימוד מאמר חסידות
ערבית למוצאי ראש-השנה:
תפילת ערבית של חול,
שמו"ע עם ההוספות לעשרת ימי תשובה: "זכרנו לחיים", "מי כמוך", "המלך הקדוש", "אתה חוננתנו", "המלך המשפט", "וכתוב לחיים", "ובספר חיים", "עושה השלום"
